רשמים ראשונים מ"קפקא ואני" / עמיקם יסעור
שם הספר "קפקא ואני" עשוי לעורר בטעות אסוציאציה של שיגעון גדלות. לא כך הם פני הדברים. יוצרים בעלי ארודיציה רחבה מתכתבים עם יצירתם ורוחם של סופרים ידועים. כך גם עושה חני שטרנברג, משוררת, סופרת אמנית ועורכת שגדלה בנווה שאנן בחיפה וכיום מתגוררת בזיכרון יעקב. ספריה הקודמים "שירי מעבר"" ספריית פועלים, 1999, "עונות" ספריית פועלים 2000 "עכשיו הזמן לומר אמת" גוונים 2009. עורכת יחד עם יואב איתמר את כתב העת "מקף".
סיפורים קצרצרים. הגותיים. חלקם בגוף ראשון חלקם בגוף שלישי. חלקם בעבר חלקם בהווה. הליריות משולבת בהתבוננות. ניכרת גם השפעת פרקי ההתבוננות של קפקא. הזיכרונות חשובים בהיותם גבישיים. אין כאן מטרה להסתפק בשחזור. לפעמים גם טקסט בן משפט אחד. כעין מכתם על הקיום. כל טקסט נאמן להיגיון הפנימי שלו. התרחשות בתוך התודעה. במידה רבה ניתן לומר כי התבונה קשובה לעולם.
המחשבות מפליגות מעבר לטריוויאלי. אמנות התמצית במיטבה. בין נושאי הקובץ : גוליבר, רובינזון קרוזו, קאמי, קפקא, מוסיל, דדאלוס, שולץ, כתיבה, האב, האם, ילדות, ארנבת, חתולה, גחליליות, היגדים שונים על החיים.
כתיבה מעט אוטוביוגרפית תוך הרחקת עדות יוצרת טקסטים מעניינים, מעוררי מחשבה המגלים זוויות נוספות של הסתכלות על המציאות. ניכרת כאן הפרספקטיבה וגם ניסיון החיים הנצבר. ספר כזה לא יכול היה להיכתב בידי איש צעיר.
אמנות התמצות היא משמעותית כאן. האפיזודות אינן מטרה לעצמה. הן עיבוד של התבוננות ותובנות.
מקומה של התובנה בעיבוד החוויות הוא מרכזי כאן. לפעמים מועברות אלינו גם תחושות קיומיות של הגיבורה. זווית הראיה של המספרת היא חשובה. יש כאן איפוק רב בתיאורן של חוויות רבות. יתכן כי האיפוק הזה נובע מפרספקטיבה. אני נוטה לייחס אותו גם לכישרון הכתיבה של המחברת.
המספרת איננה מעמידה את עצמה במרכז. לעיתים מזומנות היא צופה בעולם אשר סביבה.
בכתיבה כזאת חשובים הפרטים, אך אין המטרה ליצור רק אמינות בסיועם של הפרטים, אלא לצאת מאותו פרט מסוים אל ראייה מכלילה יותר של החיים. ניכרת ההצלחה המרובה של המחברת במטרה שהציבה לעצמה. ספר מעניין וייחודי מאוד.
כוכבים ועפר / שועי רז ב"פרא אדם חושב"
האושר של סיזיפוס/ יואב איתמר ביקום תרבות
אירועים קרובים:
ב 11.6 משתתפת בערב שירה ואמנויות אחרות בספריה בזכרון בשעה 20:00
וב- 19.6 בערב ספרותי בבית יד לבנים בחיפה
יוצאת לאור 