והמשוררת באור היא אני, וגם הדרך (על פרשת הנער והרב מוטי אלון)

שיר חדש שכתבתי הבוקר בסיועה של לאה גולדברג בעקבות הכרעת הדין בפרשת הרב מוטי אלון. נכון יותר לומר שהתחלתי לכתוב אותו עוד לפני הכרעת הדין וסיימתי אחרי

הדרך

הדרך לא היתה יפה בכלל – אמר הנער

הדרך היתה יפה מאוד – אמר הרב

הדרך היתה מסובכת מאוד – אמרה השופטת

הדרך היתה עצובה מאוד – אמר הצער

                          *

צובעים השמיים שֵׂיבָתֵינוּ בכחול ולבן

הדשא יוּבַּשׁ כי ביקשו לחסוך במים

ציפור ראשונה של בוקר מעליו מצווחת

התזכור מה לא יפתה ויפתה והסתבכה והיתה עצובה הדרך?

                        *

אמרת יום נדבק ליום ולילה ללילה

ובאו ימים בלבך

וראית ערבים ובקרים מחוץ לחלונך

ואמרת הלא אין חדש וגם לא ישן תחת השמש

                        *

אבל עוד יבואו ימים, וזקנת ושָׂבְתָּ

והמשפט יהייה גם הוא מאחוריך ויקר שבעתיים

ותדע עוד לא הגיע יום אחרון

ותדע עוד יש חדש תחת השמש

                    *

ותיזכר באומץ ליבךָ ובאנשים שעמדו לצידךָ ותברך

על סוד שיצא לאור, על נגה פרי אמת

על החירות הזאת: לגלות, לספר, לנשום

לדעת, ליחל, להצליח

                    *

ושפתותיך ילמדו ברכה ושיר הלל

ויתחדשו ימים עליך עם בוקר ועם ליל

ולא יהייה מָחָרְךָ כתמול שלשום

ואתה תתרגל

והמשוררת באור היא אני – באתר של נילי דגן – כאן

http://www.nillydagan.com/משורר-באור-ראשי/737-חני-שטרנברג

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: