גיורא לשם, לזכרו

היכרתי את גיורא לשם ב"בננות" וחיבבתי אותו מאוד.

מצאתי בו מיזוג מיוחד של ידע רב, חוכמת הלב ופשטות הליכות.  

אהבתי את התנהלותו האמיתית והלא מתנשאת.

התכתבנו במייל על נושאים רבים ופעם אחת נפגשנו בקפה תמר.

במפגש התרשמתי במיוחד מהפתיחות ומהכנות שלו ושוב מפשטות הליכותיו – פשטות שכבר למדתי, מאפיינת בני אדם עם לב גדול.

אני עדיין רואה לנגד עיניי את פניו מאותה פגישה – פנים של אדם שראה ולמד הרבה, אבל נותר פתוח לעולם.  פנים של משורר.

זכור לי גם אותו ערב שבת שבו מדוכדכת משהו פתחתי את "בננות" וקראתי את השיר שלו "סמטת השוק". השיר העלה דמעות בעיניי. זה מה שעושים לאנשים שירים של זמירים אמיתיים כזכור מהאגדה היפה של הנס כריסטיאן אנדרסן.    

השיר גרם לי לרצות לכתוב עליו, ואף עשיתי זאת, וגיורא הגיב, והסביר שהשיר מתחיל בזיכרון הראשון שלו.

חזרתי וקראתי את השיר ואת התגובות של גיורא אחרי שנודע לי שנפטר ושוב עלו בעיניי דמעות.

השיר שנכתב ב- 2008-2009  מסתיים במילים:

 טְשַׁרְנֶע שָׁתְקָה עַד גִּיל תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע;

דּוֹמַנִּי שֶׁרָאֲתָה אֶת הָרִחוּף בִּשְׁמֵי־שָׁמַיִם.

 

 וְהֵבַנְתִּי שֶׁאֵין מֶתֶק בְּלִי מָוֶת.

 

 גיורא, למזלנו, לא שתק, אבל דומני שגם הוא ראה את הריחוף בשמי שמיים.

ראיתי בשיר כבר אז אדם המשלים עם מותו ההולך וקרב, שיר שהוא מעין סיכום של חיים שנחיו עם לב פתוח לעולם.

 יהי זכרך ברוך,  משורר ואדם יקר

 

סמטת השוק מאת גיורא לשם:

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=251&itemID=16418

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: