ואחר יבוא הגשם – אמיר גלבוע אחרי השריפה

בשביל הזה ודאי לי שוב לא אעבור. עתה

אלחץ כף ידי אל  קליפת העץ. אפשר עוד

לפני שיירד הגשם יעבור כאן מי אחר וילחץ

גם הוא כף ידו אל קליפת העץ ובלי

דעת יוסיף מגע אויר על גבי מגע אויר.

 

ואחר יבוא הגשם. וכל המגעים עמו יגלשו מטה אל

אדמת גזע העץ וייספגו באדמת גזע העץ ויבואו בשורשים ויעלו

בגזע ובענפים וימלאו את העלים ירקות

חדשה. היכן אהייה אני כאשר נשימת ידיים ירוקה

וקצרה שלי ושל הבא אחריי ישתלבו במשך

הנושם של ירוק העד.

 

 

יש הרבה משוררים, אבל יש מעט משוררים גדולים. אמיר גלבוע הוא אחד מהם. דומה שאין משורר מתאים ממנו שקולו יישמע אחרי השריפה בכרמל.

אפשר ממש לראות אותו הולך באחד השבילים בחורשה הליכה חד פעמית בעצם כמו כל ההליכות בחיינו שאף פעם לא חוזרות על עצמן באותו אופן בדיוק, לוחץ את כף ידו אל קליפת העץ – מגע  שהוא גם פיסי וגם רוחני – מגע אויר – מדמה בנפשו את ההולכים אחריו.

 "ואחר יבוא הגשם" – איזו שורה פשוטה ונפלאה וכמה הרבה נחמה יש בה. הגשם הוא חלק ממחזוריות שבה האדם והטבע מתאחדים, שכן האדם הוא חלק מהטבע גם אם הוא שוכח זאת פעמים רבות כל כך.

 והיכן יהייה המשורר כשכבר לא יהייה? התשובה טמונה בשאלה: נשימת ידיים הירוקה והקצרה שלו תשתלב בנצח הנושם של ירוק העד, אז יוכלו גם שיריו – טביעות האצבעות של משורר גדול אוהב טבע ואדם –  לבוא לליבות האנשים כמרפא לנפש אחרי שריפה.

 —

השיר לקוח מתוך "קטף" שירים מכאן ומכאן הוצאת הקיבוץ המאוחד

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: