עמנו – אל?

יש בי הרבה כבוד לחרדים. וגם הערכה. הוריי, שניהם, באו מבתים דתיים.  אני זוכרת עדיין איך אבי הראה לי יום אחד בהתרגשות את שמו של אחד מאבות אבותיו מופיע בספר עב כרס על חסידות גור – מסתבר שאותו סב קדמון היה עוזרו האישי של הרבי מגור ואהוב עליו מאוד – משרה שנחשבה מכובדת מאוד באותה קהילה. גם בבית התפוצות מצאתי עקבות לעברה הדתי של משפחתי – אחד הסבים היה רב הקהילה ובשעת משבר – כששריפה פרצה בעיר – תיווך בין היהודים לפולנים כדי לפתור את המשבר לשביעות רצון כל הצדדים. אמי באה גם היא ממשפחה דתית והיה לה דוד שלמד בישיבה ועסק בתורה, ודוד שהיה קצין בצבא בארץ הולדתה – טרנסילבנייה. בני משפחתי הדתיים משני הצדדים עבדו למחייתם, לא נהנו משום זכויות יתר אזרחיות, ולא העלו בדעתם שמגיעות להם זכויות יתר כאלה בגלל דתיותם, להיפך. בשל שונותם – בשל היותם מיעוט שונה וחריג- ספגו מסביבתם השפלות, פגיעות, ובסופו של דבר רובם נרצחו בשל יהדותם.

ולמה אני מקדימה את ההקדמה הזאת? כדי להסביר שהזעזוע שהזדעזעתי מהפגנת החרדים הגדולה, ויותר מאשר מההפגנה – מדברים ששמעתי את החרדים אומרים – הזעזוע הזה לא נובע משנאה או מסלידה, להיפך. הוא נובע מתחושת קרבה, תחושה משפחתית אפילו, ומהתחושה שהחרדים בישראל, הרואים את עצמם כמשמרי המסורת – לא הולכים בדרכם של קודמיהם, להיפך, הם סוטים ממנה לשבילים לא רצויים ואפילו מסוכנים.

היה ניסיון של החרדים להפוך את האפלייה הגזענית בעמנואל – אפלייה בין תלמידות הלומדות באותו בית ספר – להתנגשות בין שתי דרכים  דרכים לגיטימיות – דרך התורה ודרך המדינה. סוג של "אנטיגונה" אם תרצו, או "חשמונאים" ו"מקדשי השם" כפי שכמה מהם כינו את עצמם. התנגשות בין חוק לא מוסרי המחוקק על ידי השלטון לבין חוק מוסרי הנובע מדרך התורה.

העניין הוא שההתנהלות שלהם מעידה בדיוק על ההיפך. התנהלותם של החרדים שהיפלו לרעה בנות מזרחיות בפרשת עמנואל – היא היא הלא מוסרית ואפילו גזענית, כי הם יוצאים מנקודת הנחה שהם טובים יותר מאחרים, שבנותיהם טובות יותר – טהורות וזכות – שמהן ייצאו גדולי תורה – בעוד האחרות  טובות פחות,  פגומות ופוגמות באחרות. מה זה אם לא תורת גזע? האם זאת תורת ישראל? האם ההתנשאות הזאת וההנמכה הזאת של הזולת היא דרכה של היהדות? איך מסוגלים אנשים השייכים לבני דת שנרדפו ואף נהרגו בשל מוצאם הדתי להתייחס כך אל בני אדם?

אני יכולה להבין שאנשים מעוניינים לדבוק בדרך מסויימת וללכת בה ולהיות בחברת אנשים שחושבים כמוהם ונוהגים בדרכם. מה שמפריע לי זה שהאנשים האלה עושים דה לגיטימצייה לדרכם של אחרים, וזאת אינה זכותם. זאת פגיעה קשה בזכויותיהם של האחרים לחיות חיים שיש בהם כבוד והערכה. הדרך הזאת לא הופכת אותם ל"זכים וטהורים" כפי שהם רואים את עצמם. להיפך, היא הופכת אותם לפוגעניים ומעליבים, למפלים לרעה ולגזענים.

ההתנהלות של החרדים כפי שבאה לידי ביטוי בעמנואל היא רק חלק מדרכם  הבעייתית כולה. דרך מתבדלת, שמדירה את עצמה מהכלל – ועל כך הרי נאמר "המוציא עצמו מהכלל – כופר בעיקר". העניין הוא שהכלל של החרדים הוא מאוד מצומצם וכולל רק אותם. משפחתי ואני – אזרחים שמשרתים בצבא, משלמים עבור לימודיהם ועובדים לפרנסתם – לא שייכים אליו, ולא רק שאנחנו לא שייכים אליו, אנחנו גם מפריעים להם להיות "זכים וטהורים" – ולפיכך הם רואים בנו אוייבים, כפי שהתבטאו רבים מהם בימים האחרונים – כשכינו את שופטי בג"צ יוונים או רומאים או אפילו נאצים.

ולא שאני חושבת ששופטי בג"צ  הם קדושים או דוברי אלוהים חיים, כפי שהחרדים  רואים את רבניהם. כלל וכלל לא. אני רואה בהם בני אדם,  שמונו לשמור על החוק במדינה בכוח מנדט שהוענק להם על ידי האזרחים. בכלל השלטון במדינה נתון בידי בני אדם, שקיבלו מנדט מאזרחים כדי שידאגו לכך שחייהם של האזרחים יתנהלו באופן מיטבי, אלא שאותם אנשים, משהם מגיעים לשלטון, מועלים בתפקידם ודואגים לשלטונם יותר מאשר לחייהם של האזרחים שמינו אותם.

במדינת ישראל מתקיים היום חוסר שוויון בולט. פלח מהאוכלוסייה – הפלח החרדי – נהנה מזכויות יתר. הם פטורים משירות צבאי, ומקבלים אבטחת הכנסה בזמן שהם סטודנטים (תלמידי ישיבה). הפטור הזה וסבסוד הלימודים והמחייה בזמן הלימודים, גורמים לכך שגם בהמשך רבים מהם אינם עובדים, ומשפחותיהם מתקיימות בזכות הטבות שמקורן במיסים אותם מספקים  אזרחים שהם בזים להם.  

שורשי חוסר השוויון הזה נעוצים בפריבילגיות מיוחדות שנתן בזמנו בן גוריון לחרדים מעטים, כי ביקש לשמר על  מורשת "ישראל סבא" שנספתה בשואה. אולי גם הבין בחושיו הפוליטיים החדים שהחרדים נאמנים יותר לרבניהם מאשר לראש הממשלה, וביקש להרחיק אותם מהשפעה.

הבעייה היא שהמדינה לא השכילה להבין שהמצב השתנה. כיום יש במדינת ישראל אוכלוסייה הולכת וגדלה של אזרחים שנהנים מזכויות יתר, אבל חוקי המדינה לא מקובלים עליהם. לא מדובר כאן באי הסכמה עם דרך מדינית כלשהי – ימנית או שמאלית. מדובר בחברה בתוך חברה, בחברה בעלת זכויות יתר, שרואה בחברה המעניקה לה את הזכויות האלה – אוייבת.

זה מצב חולה שראשי ממשלות ישראל לדורותיהם אחראים לו. מצב שמוכרח להשתנות, אלא שהפוליטיקאים הקטנים שעומדים בראש מדינת ישראל לא מעוניינים לשנות אותו. הם – הדואגים לכסאותיהם ולהמשכיות שלטונם יותר מאשר לאזרחים שמינו אותם – זקוקים  לחרדים לצורך משחקי הכוח הפוליטיים הקטנים שלהם, והחרדים מעוניינים לשמר את המצב. לשמור על הסטטוס קוו. לכן אין סיכוי שהשינוי יבוא מלמעלה. הוא יוכל לבוא רק מלמטה – מכוחה של מחאה חברתית ולחץ כלפי מעלה.

מדובר בפני החברה שלנו – פני החברה הרצוייה לנו – חברה שוויונית ודמוקרטית השמה במרכזה את ערך חיי האדם וכבודו. פנים שאם לא נילחם למענם – לא יהיו לנו.  ועל מה עלינו להילחם? על שוויון. לצורך העניין: אם מוענק פטור משירות צבאי למי שלומד לימודים על תיכוניים – עליו להיות מוענק לכולם.  אם יש לחרדים זכות ללמוד לימודים על תיכוניים בחינם ואף לקבל מקום מגורים ומזון והבטחת הכנסה בזמן שהם לומדים – הזכויות האלה צריכות להיות מוענקות לכולם. האם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה מצב כזה? אם לא – אין לה זכות להעניק זכויות כאלה רק לחלק מהאזרחים ולאחרים לא.

ואני חוזרת לפתיחה. יש בי הרבה כבוד והערכה וגם אהבה לחרדים ולדרכם. יש הרבה דברים שאני מעריכה בחברה שלהם – את הסולידריות החברתית, האהבה ללימוד, הרצון להצטיין, השאיפה לחיות חיים מוסריים. יש הרבה דברים שהחברה כולה יכולה ללמוד מהם, אבל יש בחברה הזאת גם אלמנטים לא רצויים כמו גזענות למשל, הנובעת מהתפיסה היסודית שאנשים דתיים טובים יותר מאחרים, ולפיכך מגיעות  להם זכויות יתר.

מי שמתיימר להיות זך וטהור, שיתחיל בכך שיתייחס בכבוד ובהערכה לזולתו. מבין שני המשפטים התשתיתיים של היהדות – "ואהבת לרעך כמוך" ו"את השנוא עליך אל תעשה לחברך" – אני מעדיפה את השני, כי הוא ריאלי יותר בעיניי. וחברך אינו רק מי שדתי כמוך, אלא מי שהוא בן אדם כמוך – כל אדם. 

אולי אם החרדים בעמנואל היו רואים כך את הדברים, היה מתקיים בהם שמו של יישובם – "עמנו -אל" – ואז אלוהים לא היה מצווה עליהם ללכת לבית הסוהר כדי לקדש את שמו, אלא להיפך, היה מצווה עליהם לחיות בשלום עם זולתם, ולראות בו את מעלותיו כפי שהם רואים בעצמם את מעלותיהם שלהם.

 

ובפוסט הקודם צילמתי בל"ג בעומר האחרון חרדים שאני גרה בשכנותם. אתם מוזמנים לצפות כאן:

https://hanist.wordpress.com/2010/06/12/%d7%90%d7%a9/

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • bognabartosz  On יוני 19, 2010 at 12:24 pm

    עמנואל הוא שם לא מוצלח כמו שבתאי

    סיבה ראשונה – סילביה קריסטל

    סיבה שניה – הקבלה בין הפסוק באוונגליון על פי מתי "הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאתְ אֶת-שְׁמוֹ יֵשׂוּעַ׃" לבין הפסוק בישעיהו ""כי הנה העלמה הרה ויולדת בן קראת שמו עמנואל".

    עכשיו ברצינות

    למזרחים יש מסורת משלהם ,מנהגים משלהם והם לא צריכים את חסדיהם של חסידי סלונים שבוריאציה זו או אחרת מציגים דרך חיים מאוסה. למה דומה הדבר

    למי שמונעים ממנו להצטרף לשולחן בו משחקים קלפים

  • חני שטרנברג  On יוני 19, 2010 at 6:46 pm

    תודה על התגובה. מסתבר שיש מזרחים רבים שמעוניינים בישיבות האשכנזיות – רואים בהתקבלות אליהן הישג. מכאן נובעת גם תגובתה המתונה של ש"ס שראשיה הם בוגרי ישיבות כאלה.

  • נטלי מסיקה  On יוני 21, 2010 at 4:25 am

    תודה על הפוסט. מסכימה עם מגיב 1 – מאידך משום מה, יש ביקוש גבוה למועדון האקסלוסיבי של חסידי אשכנז.

  • חני שטרנברג  On יוני 21, 2010 at 9:47 am

    תודה, נטלי. גם אני מסכימה, כמובן, עם מגיב 1. הבעייה היא שהמזרחים עצמם לא משוכנעים בכך, וחושבים שהאשכנזים טובים מהם. חבל מאוד שש"ס איבדה את התנופה שאיתה באה, ונכנעה לעליונות האשכנזית. אותי התנשאות ואפלייה מעצבנות בכל מקרה – לא משנה מצד מי הם באים. מסתבר שש"ס סובלת גם היא מהרארכייה נוקשה, מציות עיוור לרבנים, ומרצון להתקבל למועדון האקסלוקסיבי – בדיוק כמו שכתבת – על חשבון הציבור התומך בה. עוד משהו שקרה כאן: אל מול ה"צורר" החילוני – מיישרים שורות, ומחפים אל פערים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: