שני שירים בשלוש שפות

 עציונה הלמן היא מורה לערבית וחוקרת שפות. בערב הפתיחה של התערוכה שלי קראה עציונה שניים מהשירים המופיעים בספר שיריי החדש בשלוש שפות: עברית, ערבית ויידיש.

בחרתי לתרגם משיריי לערבית וליידיש בשל הקשר המיוחד שיש לי עם שתי השפות האלה. ערבית היא השפה אותה אני מלמדת, ויידיש היתה השפה שבה דיברו הוריי בילדותי כשלא רצו שאבין מה הם אומרים. עציונה תרגמה את השירים לערבית (היא תרגמה לערבית שירים נוספים שמוצגים בתערוכה) וד"ר שלום חולבסקי – חבר קיבוץ עין השופט, היסטוריון  ופרטיזן לשעבר, תרגם ליידיש.

ביקשתי מעציונה שתקרא שורה בכל שפה, והקריאה הזאת גרמה לקהל התרגשות והצחיקה אותו. אביטל  אפרת – האוצרת – סיפרה  שיידיש וערבית הן שתי השפות שבהן דיברו ראשוני זכרון יעקב. יידיש שהביאו מהבית  וערבית בה דיברו עם הפועלים שהעסיקו. היא סיפרה שבארכיון היישוב נמצאים הפרוטוקולים של ראשוני המתיישבים הכתובים ביידיש, מחכים שיתרגמו אותם לעברית.

כשדיברתי עם עציונה אחרי הערב הזכירה בצער שיצירות ספרות רבות נכתבו ביידיש ולא תורגמו לעברית, ואם לא יתורגמו יירדו לטמיון. נזכרתי שכשפניתי לשלום חולבסקי (על נסיבות הכרותי איתו אספר פעם אחרת) וביקשתי שיתרגם משיריי ליידיש, התפלא על שאני מתעניינת בשפה הזנוחה הזאת, שזכתה ללעג ולבוז, ושנים רבות בני דורי התביישו בה. 

בשנים האחרונות אני מגלה אצל אנשים רבים שהוריהם דיברו יידיש געגועים ואהבה לשפה הזאת, רצון לשמוע אותה ואפילו לדבר בה. התופעה הזאת ניכרה גם בקהל בערב הפתיחה. היו בקהל גם מבוגרים וגם צעירים ואלה וגם אלה נהנו משני השירים שהוקראו בשלוש השפות.    

 

זה השיר הראשון שעציונה קראה: 

 

   היום, בשבת אחרי הצהריים,
   ﺃليوم, السبت بعد الظهر
   היינט שבת נאכמיטאג
   הופשרו בהרינו שלגים.
    ذوبت الثلوج على جبالنا 
   האבן זיק צעגאנגען אין די בערג די שנייען
   זמן רב לא יכולנו להם
   مدة طويلة لم نتمكن منها
   אלאנגע צייט ניט געקענט זיי בייקומען
   הם היו קשים מאיתנו
   كانت ﺃصعب منا
   זיי זיינען הארטער פון אונז
   וחזקים כסלעים.
   وﺃقوى كالصخور 
   און שטארק ווי די פעלז'ן
   לפנות ערב        
   في العصر
  פארנאכט-צוי
  השמיים האדימו, הזהיבו,
  ﺇحمرت السماء واصفرت كالذهب
  דער הימל צערויטלט, באצויג'ן מיט גאלד
  כמו התפוחים והאגסים 
  مثل التفاح واﻹجاص
  פונקט ווי די עפ'ל און באר'ן
  שקנית בסופר 
  التي اشتريتها في المتجر 
  וועלכע דוּ האסט געקויפט אין סופער
  ביום שישי.
  يوم الجمعة
  פרייטיק בייטאג.
 
  
 

 

                          תרגום לערבית: עציונה הלמן

                          תרגום ליידיש: שלום חולבסקי

 

 

                                               ***

 

 

        וזה השיר בנפרד בעברית:    (תוספת מיוחדת לטלי)

 

      היום, בשבת אחרי הצהריים,

      הופשרו בהרינו שלגים.

      זמן רב לא יכולנו להם

      הם היו קשים מאיתנו

      וחזקים כסלעים.

 

      לפנות ערב

      השמיים האדימו, הזהיבו,

      כמו התפוחים והאגסים

      שקנית בסופר

      ביום שישי.

 

      —

 

      עוד מתוך ערב הפתיחה:

    

      http://www.notes.co.il/hanis/60651.asp

 

     http://www.notes.co.il/hanis/61195.asp

     

     

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  ביום ספטמבר 22, 2009 בשעה 8:25 pm

    רעיון יפהפה בעיניי, הואיל ומכל מלה בעברית חדישה מהדהדים ממילא הערבית והאידיש (וגם הספניולית, כלומר: הלאדינו אספניול)
    וגם השיר יפה בצמצומו מאוד.

  • מרית  ביום ספטמבר 23, 2009 בשעה 8:48 am

    חני, אם את רוצה לראות איזה קשר חי ועמוק יש לפחות לתרבות היידית, תציצי לשיח התגובות ברשימה שלי על הילדה אילת http://www.notes.co.il/marit/60529.asp

  • חני  ביום ספטמבר 23, 2009 בשעה 9:25 am

    שועי, תודה רבה.

    מרית,
    כדיה מולדובסקה דיברה כתבה ביידיש ונתן אלתרמן הכיר את השפה, ולפיכך יכול היה לתרגם את השיר. מדובר בדור אחר. בדור שלנו מעטים למדו את השפה מהוריהם, ומעטים מכירים אותה ומשתמשים בה. לדעת את השפה ולהשתמש בה זה קשר חי. כיוון שדוברי היידיש בין החילונים הולכים ומתמעטים השפה כשפה חיה וגם כשפה של תרבות חילונית הולכת ונעלמת. יש הבדל בין חיות – ידיעת השפה ושימוש בה – לבין קשר של געגועים והתרפקות.

  • קורא ספרים  ביום ספטמבר 23, 2009 בשעה 9:59 am

    התנגדה ליידיש שהיתה אחד מסממניו של היהודי הגלותי. הדור שלנו חש ביחס הזה של הסביבה והפנים אותו. אין משהו שאדם צעיר רוצה יותר מאשר להיות חלק מהסביבה. הצעירים לא למדו את שפת ההורים, והיום דוברי היידיש הם בעיקר דתיים. להם אין גישה לכל אוצרות הרוח של התרבות החילונית היידית, והאוצרות האלה יורדים לטמיון. כמו שאמרה עציונה. אני מסכים איתה.

  • שועי  ביום ספטמבר 23, 2009 בשעה 11:30 am

    הנה, מזה שנים מספר רואה כתב העת 'דווקא' בעריכת בני מר בהוצאה מכובדת, והוא עוסק בתרבות האידיש. משוררי אידיש רואים אור מחדש
    בתרגום עברי אמנם. ובאוניברסיטאות מעניקים מלגות יפות ללומדי האידיש. שניים מהאלבומים הנפלאים ביותר שראו אור בשנים האחרונות: דער קריצנע של חוה אלברשטיין והכלייזמטיקס ואלבומם של אוי דיויזן הושתתו על זמרת אידיש של משוררי אידיש ופזמונאים. קשה לומר כי תרבות האידיש גוועת. זה נכון, כי בקרב בני ה-40-20 היא מעניינת עדיין מיעוט אך זה דומני הולך ומתעצם. מה שמדאיג אותי יותר היא ההתנכרות הישראלית לשפה הערבית, אבל זו כבר בעייה אחרת, התלויה כנראה במצב השלום, ובתדמיתו של האסלאם אצל מרבית הישראלים.

  • חני  ביום ספטמבר 23, 2009 בשעה 1:22 pm

    קורא ספרים,
    אין ספק שליחס של הציונות או לפחות לזרם מרכזי בה היתה השפעה מכרעת על גורלה של השפה. כילדים בבתים שההורים דיברו בהם יידיש רבים מבני דורי חשו רחוקים מהשפה ומנוכרים אלה. היום מתחיל לחול איזשהו שינוי, אבל קשה לדעת לאן הוא מוביל.

    שועי,

    מה שקרה ליידיש ולערבית כשפות אם זה בסך הכל משהו דומה. שתיהן במידה רבה הושתקו. היום יש חזרה גם לערבית המרוקאית למשל בתיאטרון ובמוסיקה ממש כמו ביידיש. אולי באמת הגיע גם הזמן לייסד כתב עת.
    אני מניחה שכשאתה מדבר על השפה הערבית אתה מתכוון לשפה הערבית המדוברת בארץ (ניב פלסטיני) ולשפה הערבית הספרותית. היחס לשפות האלה בהחלט מושפע מהמצב הפוליטי ומהיחס לאיסלאם, אבל בעיקר מכך שאנשים לא מרגישים שיש להם צורך בשפה הזאת. רוב הערבים בארץ יודעים עברית, כי הם זקוקים לעברית בחיי היומיום שלהם. הישראלים דוברי העברית לא זקוקים לה, ולכן לא טורחים ללמוד אותה. לימוד שפה הוא בראש וראשונה צורך קיומי – צורך לתקשר כדי לשרוד.

  • קורא ספרים  ביום ספטמבר 23, 2009 בשעה 2:48 pm

    תראה כאן על מרוקאית יהודית:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA

  • שועי  ביום ספטמבר 24, 2009 בשעה 3:46 pm

    אכן שמעתי על תחיית המרוקאית היהודית. ברם, כריעותיה הצפון אפריקאיות, מדובר בשפה בה דברה
    תפוצה אחת יחידה, שעה שבאידיש, ספניולית ובערבית דיברו קהלים רבים ונרחבים
    המרוקאיית-יהודית אינה אלא יובל המתפלג מן הנהרות השוצפים של שלוש אחיותיה הגדולות
    ולכך כיוונתי.

  • טלי  ביום אוקטובר 4, 2009 בשעה 9:54 pm

    בדיוק הקשבתי אתמול לדיסק המשותף של אחינועם ניני ומירה עוואד שכולל שירים בשלוש שפות יחד, מעורבבים. חשבתי שזה משהו ייחודי להן, והנה גם את עושה את זה.

    היה לי קצת קשה עם זה שלא הבנתי את השיר, אבל לא נורא, זה חלק מהקסם… (-:

  • חני  ביום אוקטובר 5, 2009 בשעה 4:04 pm

    נשמע מעניין הדיסק שאת מספרת עליו.
    ובמיוחד עבורך הוספתי את השיר בפוסט רק בעברית. שלא יהייה לך קשה אפילו קצת. חג שמח:)

  • יצחק  ביום אוקטובר 9, 2009 בשעה 2:38 pm

    שפת אם שלי הייתה ערבית.לא שאני בן דת אחרת אלא שהכובסת שלנו היתה מבני ישמעאל והיתה מדברת איתנו הקטנים בערבית .השפה השניה שהיתה בבית אידיש השפה השלישית בבית היתה אנגלית כי הכלניות פרחו בארץ ואני בתור ילד בלונדי עיינים חומות זה משהו שונה העברית באה אילנו בלשון הקודש בחידר שם למדנו להתפלל וזאת בלשון קודש היום שפת אם של ילדי נכדי עברית בלבד בבית מלמדים את השפות אך הבית הוא עברי

  • חני  ביום אוקטובר 10, 2009 בשעה 12:59 pm

    מה שאתה מספר. מעניין שאתה מכנה את הערבית שדיברה אתכם הכובסת "שפת אם." אני מבינה שעם ההורים דיברת יידיש, ומעניין שבעברית השתמשתם רק בחידר. ושדיברתם גם אנגלית. עד כמה שאני יודעת בזמ שהאנגלים שלטו בארץ היתה סלידה מהאנגלית שנחשבה לשפת הכובש. בכל מקרה נשמע לי כמו סיפור חיים מאוד מעניין.ואכן, מבחינה היסטורית, כל השפות שהזכרת הן שפות שהיו בשימוש ועדיין בשימוש בארץ שבה אנחנו חיים.
    מעניין גם לראות את השינויים שחלו במשך הדורות.

  • טלי  ביום אוקטובר 26, 2009 בשעה 4:54 pm

    מסתבר שכן הבנתי דוקא, חשבתי שהמילים הערביות והיידישיות מספרות דברים אחרים, נוספים.

    המון הצלחה! אני אוהבת את השיר, ואוהבת מאוד גם את השיר על אביך, האוטובוס, ובעיקר האהבה.

  • חני  ביום אוקטובר 26, 2009 בשעה 9:11 pm

    שמחה שאת אוהבת :)))

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: