אדם הוא תבנית נוף (בעקבות צילומים של יורם קופרמינץ)

 

הצילומים האלה של יורם קופרמינץ הזכירו לי  את השירים האלה שכתבתי. 

 

אדם הוא תבנית נוף

אדם הוא תבנית
נוף מולדתו
רק שלא תמיד יש לאדם 
מולדת אחת.
לפעמים יש לו שתיים
ואפילו שלוש.
ויש גם חלקי מולדת
ומולדת יד שנייה
ואפילו שלישית.
באחת המולדות האלה שלי
שרר המוות.
שנים רבות
ניסיתי לברוח ממנו.
כשהפסקתי –
התגלו
החיים.

 

 

שיר לשכן ילדות

זוכר איך פעם עשינו
מחוט תפירה
ומשתי קופסאות שימורים ריקות
טלפון?
הלו…
שומע?

הייתי אז אבירה אמיצה
שלא היססה לדהור לתוך סבך,
אבל יש כנראה משוכות
שכבר לא אצליח לעבור.

השנים שחלפו
הומות כמו ים
בקונכיית
הזיכרון.

משיח

משיח הוא לא יותר מאשר
התקווה לטוב.
לכן כשטוב לי, 
נדמה לי לפעמים
שמשיח בא.

אתמול,
בטיול של ההשתלמות,
כשהרחתי וורדים
וגראניום לימוני,
ראיתי פתאום 
פרח נדיר, 
ששכחתי את שמו.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: