קצב – הסיפור האמיתי

אין לי מושג מה יחליט בית המשפט בעניינו של קצב, אבל יש לי מושג מה ראיתי אתמול בטלוויזייה.
ראיתי ניסיון (פתטי? הזוי? עדיין ניסיון…) לערער את שלטון החוק במדינת ישראל ובעיקר את מוסד היועץ המשפטי לממשלה ואת המשטרה ואת התקשורת.
ומי המנסה?
נשיא המדינה לשעבר המסמל יותר מכל אזרח אחר את שלטון החוק.
ואל מי פנה משה קצב בנאומו?
הוא פנה אל אנשים בדמותם של אלה שישבו באולם בקריית מלאכי על כסאות פלסטיק כשגבם למצלמה כמו  רצה לומר להם: "הנה אתם, גברים מזרחים, שמרנים, אנשי משפחה צנועים והגונים כמוני, שחשים מקופחים על ידי אותם מוסדות שפוגעים בי, ולכן עליכם להתעורר, להתקומם ולהצטרף אלי למאבקי הצודק".
הדבר הזכיר לי את השימוש שעשה בזמנו מנחם בגין באותם רגשות קיפוח בדיוק. והצליח. ואינני טוענת כאן שהמזרחים לא קופחו במשך השנים. מה שאני טוענת זה שעניינו של קצב (על פי כתב האישום המסתמן)  אינו נוגע לקיפוח הזה.
עניינו של קצב  נוגע לקיפוח של מגזר אחר: לקיפוחן של נשים שגברים חושבים  שנועדו לשימושם האישי. ולא מדובר בגברים מזרחים. מדובר בגברים שובניסטים כוחניים  ופטריארכאלים בני כל העדות והצבעים. מהבחינה הזאת קצב הוא אחד מני רבים, אם תרצו – בן דורו.
השינוי שאיפשר את העמדתו של קצב לדין הוא השינוי שחל בתודעתן של נשים, שהתעוררו והבינו שנעשה להן עוול. שמשהו בשיטה שהן עצמן לוקחות בה חלק – רקוב מהיסוד.
ואת השינוי הזה אסור בשום פנים ואופן להפסיק. אסור לאפשר לקצב להטות את הדיון לאפיקים שהוא אינו שייך להם.
לא במקרה האישה הכמעט יחידה שנראתה באולם כשגבה אל המצלמה היתה גילה המסכנה.
זה הסיפור.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ארלה ריבלין  On מרץ 14, 2009 at 1:33 am

    איך הגעת מקצב לקיפוח נשים,אולי מדובר בנשים שניצלו חולשה ואולי לא היו דברים מעולם.
    אם אין לך מושג מדוע לכתוב .
    אחד הדברים שסכנת הריקבון מאימת עליו הוא עולם המשפט אשר תחת להתנהל באולם מתנהל בעולם.
    בבלוגים כשלך ללא ראיות תוך עירוב תחומים ומושגים אשר הקשר בינהם נוצר באפיקיך בלבד.
    נגד קצב ,אולי אינך יודעת ,עדין לא הוגש כתב אישום ,ואוי לנו אם ידבק בדל של חשש שמא יוגש בשל אימת אומנים מחזאים פלסטים וכתבנים מתלהמים ששכחו או אינם יודעים "חזקת חפות" מהי

  • נועם  On מרץ 14, 2009 at 10:45 am

    וכדי לתקן מעט את הרעש שהאיש הזה מנסה ליצור, ואת הסחת הדעת, כתבתי באותו יום על הנשים האמיצות שהתלוננו נגדו ולא עליו. ואף הבאתי תמונה של אחת מהן.
    קצב מנסה ללכת דווקא בדרכו של דרעי. ההשתלחויות שלו מראות שהוא התייאש מהשגת זיכוי בבית המשפט, והוא פונה אל הקהל "שלו" שיתלכד סביבו, כמו שעשה בזמנו דרעי.
    לדעתי כדאי לדבר יותר על השינוי התודעתי שהזכרת, שאותו מובילות קומץ נשים אמיצות, שחלקן משלמות על כך מחיר נורא, ופחות על המעוול המשתלח.
    הכותרות (גם של הפוסטים) צריכות להיות שלהן ולא של האיש הכוחני, האחוז תדהמה מפני השינוי התודעתי, שאותו אין הוא יכול לתפוס כלל.

  • חני  On מרץ 14, 2009 at 11:07 am

    איך היגעתי?
    הממממ…. בוא נחשוב…
    נראה לי שהיגעתי לזה על סמך מה שקראתי בעיתונים.על סמך דבריהן של א ממשרד העבודה וא ממשרד התיירות.
    וסכנת הריקבון אתה אומר נובעת מכך שעולם המשפט מתנהל בעולם…טענה קצת מוזרה כנגד העולם. אולי התכוונת לתקשורת, אז רק להזכיר לך : האחרון שניסה לעשות שימוש בתקשורת כדי לקדם את ענייניו המשפטיים הוא קצב.
    ומה עם בדל חשש שעלול לדבוק בשל כך?
    קצב, אכן, עדיין בחזקת חף מפשע עד שלא תוכח אשמתו, אבל הוא עושה כל מה שהוא יכול מחוץ לבית המשפט כדי להשפיע על תוצאות המשפט וזכותם של אנשים שרואים את המראות ושומעים את הקולות להשמיע את דעתם.

  • חני  On מרץ 14, 2009 at 11:26 am

    מסכימה אתך לגבי השינוי התודעתי – אותו יש לחזק ולטפח. לכך נדרש, לדעתי, גם הציבור ובעיקר ציבור הכותבים כי דרושה כאן תמיכה
    ציבורית.
    חשוב מאוד שנשים לא יחששו להתלונן על עוולות מסוג אלה שעליהן התלוננו המתלוננות בפרשת קצב, ובאמת דרוש לצורך זה אומץ רב ומשלמים על כך מחיר.
    בעצם זה מה שקצב ניסה לעשות בנאום שלו: להעמיד את עצמו כקורבן, כנרדף, כמסכן, ולזכות באהדה ציבורית. יכול להיות גם שהוא כבר מאמין שזה נכון. אדם יכול לשכנע את עצמו בכל מיני דברים…
    אני מתקשה להאמין שהנשים האמיצות שהסכימו להעיד היו מוכנות לשלם מחירים אישיים יקרים כל כך רק כדי לנקום בו על שלא קידם אותן מבחינה מקצועית. מה לעשות, לא נראה לי הגיוני.
    מקווה מאוד שהצדק ייצא לאור ולא יירמס בגלל פחים מקצועיים שטומנים פרקליטים ממולחים .

  • ישענר זאף  On מרץ 14, 2009 at 4:37 pm

    מי את בכלל שכבר קבעת שהוא אשם?
    למה את יודעת את כל העובדות? את חסינה לכל המניפולציות שעושים לך בתקשורת?

    לא מגיע לקצב להיות חף מפשע עד שיוכח אשם? לא מגיע לו משפט צודק?

    למה ישר את מניחה שהאישה היא בהכרח הקורבן? למה בהכרח האיש בעל השררה הוא השקרן והמינפולטיבי? האם את באמת לא מסוגלת להעלות בדעתך אפשרות שהאישה היא המעלילה עלילת שקר?

    ולא עדיף שכל משפט שלך יהיה שאלה, הטלת ספק, מאשר קביעה נחרצת שלא מבוססת על כלום זולת שמועות ורכילות????

  • חני  On מרץ 14, 2009 at 5:34 pm

    מר זאף שקבעתי שהוא אשם?
    איפה אתה רואה שכתבתי שלא מגיע לו משפט צודק?
    הצבעתי על התהליך החברתי שלדעתי איפשר את הגשת כתב האישום, ועל נסיונותיו של קצב להטות את הדיון מהעניין המרכזי העומד למשפט.
    ההנחה שלי שהאישה היא הקורבן לא קשורה דווקא למשפטו של קצב אלא לתפישה כללית שיש לי לגבי מעמדן של נשים בחברה.
    מקווה שעניתי לך על שאלותיך.

  • יוסי דר  On מרץ 14, 2009 at 9:21 pm

    חני,
    את אומרת:

    "גברים מזרחים, שמרנים, אנשי משפחה צנועים והגונים "כמוהו",

    אני מנסה להבין את ה- "כמוהו" הזה ומתקשה.

  • חני  On מרץ 14, 2009 at 9:29 pm

    זה שהוא הציג את עצמו כאיש משפחה צנוע הגון וישר, ולפי הבנתי כיוון את דבריו אל ה"קהל שלו" כמו שנועם הגדיר זאת בתגובה שלו. אנשים שיגידו לעצמם "כמונו – כמוהו" ולפיכך יזדהו עם מאבקו. אולי ניסוח לא הכי מוצלח.

  • יוסי דר  On מרץ 14, 2009 at 9:43 pm

    תארתי לעצמי שזו הכוונה שלך.
    אלא שהדברים עלולים להשתמע גם כהשוואה של רמת הצניעות וההגינות של קצב לרמת הצניעות וההגינות של קהלו.
    לא מאוחר למצוא ניסוח ברור יותר – כך שיהיה ברור שהכל מנקודת ראותו של קצב.

  • חני  On מרץ 14, 2009 at 9:48 pm

    על ההערה. אנסה למצוא ניסוח יותר מוצלח. מוכנה גם לקבל "הצעת עריכה":)

  • יוסי דר  On מרץ 14, 2009 at 9:55 pm

    הוא פנה אל אנשים בדמותם של אלה שישבו באולם בקריית מלאכי על כסאות פלסטיק כשגבם למצלמה – משל רצה לומר להם: "הנה אתם גברים מזרחים, שמרנים, אנשי משפחה צנועים והגונים כמוני, שחשים מקופחים על ידי אותם מוסדות שפוגעים בי, ולכן עליכם להתעורר, להתקומם ולהצטרף אלי למאבקי הצודק".

  • חני  On מרץ 14, 2009 at 10:07 pm

    נראה לי שאלך על זה. תודה 🙂

  • יוסי דר  On מרץ 14, 2009 at 10:15 pm

    🙂

  • ארלה ריבלין  On מרץ 14, 2009 at 11:18 pm

    חוששני חני שטעית ,מותר:להביע ולחוות דעה ,לחשוב שנשים הן קורבן,לקרוא עיתונים ולטעות לחשוב שהכתוב בהם אמת ,להתעלם מעובדות למשל,כיום מכהנות בבית המשפט העליון 7 נשים מתוך 15 שופטים לרבות כבוד הנשיאה ושתי רשמות.
    כן מותר להתרשם משפת גוף,הופעה, רהיטות,מותר גם לחשוב שמי שחושב אחרת,הוא שמרן מזרחי שאינו איש משפחה ישר והגון.
    מותר לשפוט בני משפחה ,חברים,אנשי ציבור,
    אך אסור:לשפוט בלי להכיר את העובדות.לעשות הכללות ולהעלות נושאים, אולי חשובים,כמו קיפוחן של נשים,תוך ניצול "הזדמנות"מפוקפקת שאינה ממין העינין.כתיבה והבעת דעה הינן בהחלט זכות בסיסית וגדולה (בעיקר למי שיודע).אך בצידן חובה לאמת,בעיקר,ולחוק גם .
    את "האמת"שנינו כנראה לא יודעים,ואת החוק ,לפחות במקרה הזה רק את…
    באתר בו את מתארחת התפרסמה רשימה של אורית קמיר ,אשה,משפטנית,פרקליטה אולי ממולחת,אשר אני מבקש(לשימושי האישי) להיתלות בה .

  • חני  On מרץ 14, 2009 at 11:36 pm

    יותר ספציפי ולהגיד לי איפה שפטתי?
    ומה דעתך על קצב ששפט את המתלוננות וכינה אותן "מעלילניות"?
    והשתלח ביועץ המשפטי והאשים אותו ברדיפתו?
    ועוד ועוד מיני האשמות ושפיטות?
    האם לו מותר להאשים ולשפוט?
    ואם מותר לו למה לאחרים אסור?
    האם הוא נמצא מעל לחוק?
    אשמח לקבל קישור לרשימה של אורית קמיר.
    ושיהייה ברור: אני לא משפטנית. היבעתי כאן את דעתי והתרשמותי כאזרחית.
    מקווה שזה מותר לפי החוק.

  • יעלוש  On מרץ 15, 2009 at 12:02 am

    http://notes.co.il/orit/53864.asp

    קראתי את הרשימה של המשפטנית קמיר ועיקרי הדברים שלה עולים בקנה אחד עם דבריה של כותבת רשימה זו…

  • חני  On מרץ 15, 2009 at 12:11 am

    אכן, אורית קמיר כותבת בדיוק על הניסיון של קצב ופרקליטיו להסית את הדיון מהעיקר ולפגוע במתלוננות, שזאת, בעצם, גם הטענה שלי ברשימה הזאת.

  • ארלה ריבלין  On מרץ 15, 2009 at 1:14 am

    ברשותך נתחיל מסןף תגובתך.
    ברור, הרי את הגדרת עצמך תחת תמונתך.
    תלחצי על האות "א"ברשימת הכותבים באתר.
    ולעיקר:הוא לא מעל החוק כמו כולנו!
    אסור לו וגם לנו.
    ועוד ועוד מיני … את נופלת לפח האסור.
    אכן יועמ"ש הרץ למסך ומאיים בהגשת אישום באונס וחוזר בו לטובת עיסקת טיעון "אנמית" ומגן עליה ,בטענה לקלישות הראיות, בפני בג"צ.ומוכלם קבל עם (אנחנו).
    בבית משפט השלום .ושב וחוזר בו. ראוי שישקול האם הוא עדיין יכול לשמש ב"כ המאשימה אחרי כשלוש שנים של עינוי דין..
    קצב לשיטתך, כך ברשימתך, ובתגובתך ,לטענתך כלל אינו רלבנטי.
    רק משל היה בפיך וסיבה ותירוץ לתהליך חברתי אשר איפשר הגשת כתב אישום בעינין מרכזי העומד למשפט.ואני לתומי רק רציתי להזכיר מושכלות ראשונים,ואיש אחד ומשפחה מקרית מלאכי שאף שלא הורשע כבר הודח ודמו נשפך. הוא שעומד למשפט וזכותו להתגונן.
    אם את באמת מכונת לאמת בשאלה היכן שפטתי קרי :לא שפטתי די לי.
    ולהסרת ספק ראי רשימתך.בה את מאשימה ,על סמך העיתונים אותם קראת,ולא רק שופטת,את ,קצב ,וגברים כדוגמתו,בניסיון: להטות דין,לערער על שילטון החוק,בשובינזם כוחניות ,שימוש אישי בנשים
    )בעצם מה רצית שימוש ברבים,ובסוף גילה המסכנה.

  • ארלה ריבלין  On מרץ 15, 2009 at 1:41 am

    קראתי את מנחתה של יעלוש ואת תודתך .אנא האם באותה רשימה,אנחנו מדברים ?
    אנני רוצה להלאותך אבל ראי נא רשימתה של ה"ה קמיר מיום 9/3 פיסקה 3 "הנאשם זכאי אף הוא להליך הוגן …כולל צנעת הפרט".ובעיקר ראי פיסקה 4.
    "על הציבור לגלות בגרות ואחריות ,כלפי המתלוננות… הנאשם וההליך המשפטי"
    זה ממש לא מה שאת כתבת ואולי די בזה שאת חושבת כך.

  • חני  On מרץ 15, 2009 at 1:41 am

    קודם כל כאדם העומד בפני משפט שפגע לכאורה בנשים שעבדו תחתיו, ובעיניי גם כחלק מתופעה.
    ובהחלט אין לי כוונה לשפוט אותו, אלא להצביע על נסיונותיו להטות את הדיון מהעיקר כפי שבאו לידי ביטוי בנאום שלו, ולהאשים אחרים שאינם עומדים כלל למשפט.
    העיקר הוא ההאשמות שהוא מואשם בהן שצריכות להתברר בבית המשפט, ואני מאוד מקווה שהן, אכן, יתבררו למרות נסיונותיו לערער את המערכת האחראית על בירורן.

  • חני  On מרץ 15, 2009 at 1:49 am

    מתוך אותו מאמר:
    "ואולם הכרזות עורכי דינו של קצב מעוררות את החשש הכבד שמא במקום הליך הוגן צפוי לנו משפט ראווה שמתכוונים הסנגורים לערוך ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליטות ולמערכת אכיפת החוק, שלדעתם מתנכלים למרשם ומתעללים בו על לא עוול בכפו. משפט הראווה, כך נתבשרנו, יכלול העלאה על דוכן העדים של היועץ המשפטי עצמו, ואי אלו הפתעות ותעלולים. התקשורת, הלהוטה אחר הצהוב, עלולה לשתף פעולה,ולסייע בהפיכת משפט הראווה לקרקס לאומי שיסיח את הדעת מבעיות משעשעות הרבה פחות, כמו מיתון, פיטורים ומשבר הנהגה. המלחמה בין בן ציון אמיר ואביגדור פלדמן ולהקתם לבין "כנופיית אכיפת החוק" תשפוך שמן על מלחמת גוג ומגוג בין דניאל פרידמן וחסידיו לבין המצדדים במדיניותו של בית המשפט העליון, והזיקוקים יאירו את המרקעים.

    כל התהליך הזה הוא רע, מזיק ומסוכן ביותר מכל היבט אפשרי. אבל החמור מכל הוא הנזק שהוא עלול להמיט על המתלוננות, ועל הנושא הקשה והרציני של אלימות מינית"
    וכו'
    החשש הכבד כבר קרה.
    אני הצבעתי כאן על אותה תופעה שקמיר תארה.
    ולא נותר לי אלא לקוות שהמשפט יתקיים במהירות האפשרית והצדק ייצא לאור וכולנו נחוש הקלה.

  • ארלה ריבלין  On מרץ 15, 2009 at 1:54 am

    נו נו

  • ארלה ריבלין  On מרץ 15, 2009 at 2:48 am

    מעינין לעינין באותו ענין.
    מזה מספר ימים בכל פעם שאני עובר לדף הראשי של "וואלה" על כורחי אני רואה בחורה בביקיני זעיר.
    בירור העלה כי מדובר בפרסומת של חברה המוכרת דוקא בגדים ובבחורה אף שנראית מצוירת ,בשר ודם.ויכולה מבחינת גיל להיות ביתי.
    אולי שם נמצא שדה הקרב האמיתי,
    המשפט אינו חזות הכל
    וכלל לא בטוח ששם הקלה תמצאי

  • חני  On מרץ 15, 2009 at 9:13 am

    אכן מדובר בקרב שחשוב ללחום אותו.
    שמחה שגם אתה חושב ככה 🙂
    המשפט אמנם אינו חזות הכל, ובכל זאת נראה לי שגם המשפט חשוב ולו מבחינת המסר לנשים שנעשה להן עוול, המסר שיש מי שרואה את הסבל שנגרם להן, ושניתן להילחם בתופעה ולו באמצעות ענישה בדיעבד.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: