למה החלטתי להצביע לתנועה הירוקה – מימד

פוסט חוזר לרגל החג והמצב.

                                  

בבחירות הקודמות הצבעתי למפלגת העבודה בראשות פרץ מתוך תקווה שהמפלגה, כשפרץ בראשה, תקדם סדר יום חברתי. לצערי פרץ נפל במלכודת שטמנו לו מתחריו מבפנים ומבחוץ, קיבל על עצמו את תפקיד שר הביטחון שכל כך לא התאים לו, ואנחנו קיבלנו את מלחמת לבנון השנייה.

השתלשלות עניינים זאת הוכיחה לי שלאישיותם של הרוצים להיות מנהיגים יש משקל רב יותר מאשר לאמונות שבהן הם, כביכול, מחזיקים, ושהפן האישי אינו פחות ערך כלל.

הפעם, לשם שינוי, החלטתי להצביע למפלגה שגם מייצגת את ערכיי וגם אנשיה ראויים בעיניי, והמפלגה העונה מבחינתי על שני הקריטריונים האלה היא התנועה הירוקה – מימד.

ידועה לי התזה הטוענת שהצבעה למפלגה קטנה שאולי לא תעבור את אחוז החסימה היא בזבוז קול, שכן היא מחזקת את מחנה הימין המסתמן כמוביל על פי הסקרים, אבל בעיניי תזה כזאת היא סוג של הפחדה. לאחרונה יצא לי לראות כתבה בטלוויזייה שבה מומחה מתחום הפרסום הסביר שפרסומות מפחידות הן היעילות ביותר. אני חושבת שפחד הוא לא מקום ראוי לפעול ממנו, ומעדיפה לפעול ממקום של אמונה בשינוי ובתקווה.

התנועה – הירוקה מימד דוגלת בסובלנות, בפלוראליזם, במתינות ובחמלה הן כלפי האדם באשר הוא אדם והן כלפי הסביבה. שפתה היא שפת השלום ולא שפת המלחמה. אלה ערכים שאני מאמינה בהם. זאת השפה שמדברת אליי.

כאשר אנשים מחשבים חישובים עפ"י סקרים היפותטיים, הם לא מצביעים, בעצם, עבור המפלגות שבהן הם מעוניינים, ואני החלטתי להצביע הפעם לא מתוך פחד וחישובי קצין, אלא הצבעה נטו למען הערכים שאני מאמינה בהם ולמען אנשים ראויים.

פרט נוסף ששכנע אותי הוא תמיכתו של הרב מלכיאור בציבור המורים שאני נמנית עליו. תמיכה שהתבטאה ביציאתו כנגד הסכם "אופק חדש" שהוא בעצם הרעת תנאי ההעסקה של המורים והגברת שחיקתם המקצועית במסווה של רפורמה חינוכית. הרב מלכיאור תמך בניהול מו"מ לצורך רפורמה אחרת שתיקח בחשבון גם את צרכיהם של המורים, שבסופו של דבר עליהם מושתתת מערכת החינוך.

ומבחינתי אין יום מתאים יותר להבעת תמיכה בתנועה הירוקה – מימד מאשר ט"ו בשבט.
"כי האדם עץ השדה" "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות" – מי ייתן וגם האנשים וגם העצים ישגשגו ויפרחו במדינתנו ובאזורנו ו"לא יישא גוי אל גוי חרב, ולא יידעו עוד מלחמה".

 

                                           חג שמח והרבה הצלחה מחר!

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עמנואל  ביום פברואר 8, 2009 בשעה 9:50 am

    אני בעל אינטרס פה. אני איש מרצ, ומאוד מרוצה מהרשימה שלנו הפעם (גם בנושא הסביבתי, שאחרי שתי קדנציות של העדרות שוב יש לו ייצוג חזק), ומבחינתי גם אם היה בטוח שהתנועה הירוקה מימד עוברת את אחוז החסימה הייתי מצביע למרצ.

    ובכל זאת אני אאחל בהצלחה, ואחזיק לכם אצבעות. מי שההרגשה שלו לגבי המפלגה הזו כל כך חזקה, שהוא מוכן להצביע לה למרות שהוא מודע לסיכון שהיא לא תעבור את אחוז החסימה, צריך להצביע לה.

    בסופו של דבר השאלה היא איך תרגישי לגבי ההצבעה שלך בעוד חודש או שנה. אם את חושבת שגם במקרה שלא תעברו את אחוז החסימה, כשתסתכלי לאחור את תהיי גאה בבחירה שלך, לכי על זה!

    אבל אם כשאת מתסכלת קדימה על עצמך מסתכלת אחורה, את רואה שאת מתחרטת, אז אני מבקש שתצביעי עבורנו. סה"כ השילוב של מודעות סביבתית עם מודעות חברתית קיים הפעם באופן מאוד בולט במרצ (עם ח"כים כמו אילן גילאון, ניצן הורוביץ ומוסי רז)

    בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!

  • א.  ביום פברואר 8, 2009 בשעה 10:17 am

    וזה מה שאין לנו, וזו הסיבה היחידה בגללה לא אצביע כמוך.
    שיהיה בהצלחה לכולנו.

  • חני  ביום פברואר 8, 2009 בשעה 10:18 am

    מקווה מאוד שלא אתחרט. בפעם הקודמת התחרטתי.
    בסך הכל אנחנו נמצאים באותו מחנה. בהצלחה לכולנו!

  • חני  ביום פברואר 8, 2009 בשעה 10:31 am

    היגעתי למסקנה שאדם צריך לפעול למען הערכים שבהם הוא מאמין, ולא בעקבות ספקולציות כאלה ואחרות.
    מצטרפת לאיחולי ההצלחה שלך. הלואי שנצליח כמדינה לפעול למען ערכים ראויים.

  • אורן  ביום פברואר 8, 2009 בשעה 11:24 am

    בבחירות הקודמות 85,000 קולות הלכו לאיבוד בשתי מפלגות ירוקות שלא עברו את אחוז החסימה.
    הפעם יש 4 מפלגות עם שם ירוק ופוטנציאל של 160,000 קולות שירדו לטמיון, לא חבל שהקול שלך יהיה אחד מאלה?
    האפשרות המציאותית היחידה היא להצביע למפלגה ירוקה, שעוברת את אחוז החסימה מחוץ לבועת הבלוגוספירה, והיא מרצ.

  • עידן  ביום פברואר 8, 2009 בשעה 12:09 pm

    בבחירות הקודמות אף אחד לא ספר את עלה ירוק והירוקים והם היו קרובים להיכנס.

    אם היום כולם מתייחסים רק לתנועה הירוקה מימד אז מה הסיכוי שהיא לא תיכנס???

    חוץ מזה, מה מרצ עשו בשנים האחרונות בנושאים הסביבתיים??? אני הייתי פעיל בבחירות הקודמות במרצ, והיום סוף סוף יש לי מפלגה טובה להיות בה!

  • חני  ביום פברואר 8, 2009 בשעה 4:39 pm

    אורן,
    לא חבל בכלל.לא חבל להצביע למפלגה שמאמינים בדרכה ומעריכים את אנשיה, ושלמיטב הערכתי יש לה סיכויים טובים מאוד להיכנס לכנסת.

    עידן,
    תודה רבה. ם אני מרגישה כמוך שסוף סוף יש לי מפלגה טובה להיות בה, וגם אני מאמינה בהצלחתה, ומקווה שהצלחה זו עוד תלך ותגדל אחרי הבחירות.

  • אורן  ביום פברואר 8, 2009 בשעה 9:05 pm

    להזכירכם לפני הבחירות לעיריית ת"א חנין זכה לתמיכה גורפת בבלוגוספירה והיה אמור לקחת בהליכה ובפועל אפילו סיבוב שני הוא לא השיג מול חולדאי.
    יש פער אדיר בין התייחסויות בבלוגים לבין הסיכוי במציאות, וזה בטח מה שגורם להערכה המוטעית של חני.
    אני לא מכיר סקר מחוץ לבלוגוספירה בו הירוקה-מימד עוברת את אחוז החסימה.
    נכון שאי אפשר לדעת בדיוק מה יקרה, אבל גם אי אפשר להתעלם לגמרי מהסקרים.
    הלוואי שסקרים היו אסורים ע"פ חוק אבל כל עוד הם קיימים להתעלם מהם לגמרי זה כמו לטמון את הראש בחול.
    קולות של מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה הולכים לפח, ואפילו לא עוברים בהסכמי עודפים.
    אני הולך להצביע בשביל להשפיע. לדעתי הצבעה לירוקה-מימד בסבירות מאד גבוהה לא משפיעה.

  • חני  ביום פברואר 8, 2009 בשעה 9:18 pm

    דב חנין זכה בהישג יפה מאוד במועצת העיר, והרבה בזכות הבלוגוספירה.
    אשמח מאוד אם התנועה הירוקה מימד תזכה בהישג דומה.
    יש עדיין קולות צפים רבים, וחלקם מן הסתם צפים גם באינטרנט.
    אני מבינה את הדאגה שלך, אבל לא שותפה לה. התנועה הירוקה מימד מייצגת את השקפותיי בהלימה גדולה יותר מאשר מר"ץ ולכן אצביע עבורה.
    כדי לחולל שינוי יש צורך גם בשינוי בדרך החשיבה הנוגעת להצבעה.
    הצלחה לכולנו!

  • נועם  ביום פברואר 9, 2009 בשעה 9:59 am

    אתמול דיבר בטלוויזיה אחד מהחרדים.
    הוא אמר שהקמת המפלגות החרדיות היתה טעות.
    שהשפעתם של החרדים על הפוליטיקה היתה גדולה יותר אילו נכנסו לכל המפלגות והשפיעו בתוכן.
    כך לגבי האינטרס הירוק.
    מרצ ירוקה. חד"ש ירוקה uכן הלאה.
    האינטרס הירוק צריך לחלחל לכל המפלגות ולא להיות מפלגה לעצמו.

    חג שמח!

  • נטלי  ביום פברואר 9, 2009 בשעה 10:11 am

    בראיון רדיו עם דב חנין הוא ציין עובדה שדי הדהימה אותי: הסוקרים אינם מתקשרים לטלפונים סלולריים!
    מה שאומר שלסקרים לא נכנסות המון אוכלוסיות חשובות. למשל, סטודנטים וצעירים בכלל ששוכרים דירות בלי טלפון (מאוד נפוץ!), חיילים, הייטקיסטים וכאלה שעובדים עד מאוחר ולא מגיעים הביתה לפני 19:00 או 20:00, וכו'.
    מה שבטוח, הסוקרים לא מפספסים פנסיונרים, עובדים במשרות חלקיות, עובדים במגזר הציבורי שמגיעים הביתה מוקדם, הורים שאינם עובדים מחוץ לבית, וכו'.
    אני לא סטטיסטיקאית, אבל נראה לי שמדובר באוכלוסיות שונות לחלוטין.
    אז אנא קחו את הסקרים בערבון מוגבל, ובשום פנים ואופן אל תבססו עליהם את החלטתכם! אחרת הם יהפכו לנבואה המגשימה את עצמה.
    מה גם שעד הסקרים האחרונים שליש מהנסקרים היו עדיין בהתלבטות!

  • חני  ביום פברואר 9, 2009 בשעה 11:04 am

    נועם,
    הבעייה עם החרדים היא שהם התעניינו באינטרסים של עצמם ולא באינטרסים של החברה, ולכן הם לא השפיעו עליה.
    המצע של התנועה הירוקה מימד הוא בדיוק הפוך:
    היא מתעניינת באינטרסים של החברה ושמה דגש שהוא כל כך חסר במפלגות האחרות: דגש חברתי ולא בטחוני (מבלי להתעלם מצרכי הבטחון).
    תסתכל כאן:

    נטלי,
    אני מסכימה איתך לגמרי לגבי הסקרים. להצביע לפי סקרים נראה לי מהלך לא נכון בכל מקרה. מה שקורה זה שבמקום שהסקרים ישרתו את הציבור הציבור משרת את הסקרים. צריכים להיות חזקים ולהצביע לפי נטיות הלב ולראות איך הסוקרים שוב אוכלים את הכובעים ומנסים להסביר למה טעו!

  • שמואל חן  ביום פברואר 9, 2009 בשעה 12:20 pm

    ותודה על מילותייך הטובות ותמיכתך בנו.

    בהצלחה לכולנו.

    שמוליק

  • חני  ביום פברואר 9, 2009 בשעה 1:58 pm

    והרבה הצלחה 🙂

  • גבריאלה  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 7:18 pm

    הצבעתי ה

  • יוסי  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 10:57 pm

    רציתם להכניס שני אנשים טובים לכנסת והוצאתם אחד ממרצ ואחד מחדש. אני מקווה שלא תחזרו על הטעות הזו בפעם הבאה. אני יודע שכוונותיכם היו טובות.

  • חני  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 11:57 pm

    גבריאלה,
    לא תמיד מצליחים. לפחות אני מרגישה שהפסדנו בכבוד, כי פעלנו בהתאם למצפון שלנו.

    יוסי,
    בין מרצ לחדש אני מעדיפה את מרצ. אם היא היתה מפלגה פחות מתנשאת ומנוכרת ויותר מכבדת את המסורת היהודית הייתי מצביעה לה בשמחה.
    נראה לי שגם מרצ צריכה לעשות את חשבון הנפש שלה ולבדוק למה אנשים כמוני, שקרובים אליה מאוד בדעותיהם הפוליטיות, לא מוצאים בה את מקומם, וג'ומס אמר הערב דברים ברוח זאת ובצדק.
    למיטב הבנתי גוש השמאל הציוני כולו נחל הערב תבוסה שמצריכה חשבון נפש.

  • שי  ביום פברואר 11, 2009 בשעה 10:15 am

    אולי כי אין דבר כזה שמאל ציוני
    יש שמאל והוא מעמדי ולא קשור לציונות
    ואת זה הבינו בקדימה ובחד"ש
    בקדימה, משום ששם זה לא שמאלנים אמיתיים.

  • חני  ביום פברואר 11, 2009 בשעה 11:05 am

    יש, ולו מפני שיש אנשים שמגדירים את עצמם כך.
    כמוני, למשל. השמאל הוא אמנם מעמדי – חברתי,
    ו"ציוני" אומר שיש אנשים שהם שמאליים בתפישתם החברתית, אבל חושבים גם שליהודים צריכה להיות מדינה משלהם, מדינה עם רוב יהודי. זה מה שאני חושבת. הייתי שמחה אם היינו מגיעים למצב שבו לא היה צורך במדינה כזאת, אבל לצערי, למיטב הבנתי, אנחנו לא נמצאים בו.

כתוב תגובה לאורן לבטל