זילות חיי אדם במערכת המשפט: מחאה של הורים שכולים

 

את הטקסט הבא כתב ידיד שלי, ירון בסקינד, שבנו, מתן בסקינד ז"ל, נהרג בתאונת דרכים בעת שירותו הצבאי.

אני מביאה את הטקסט של ירון כלשונו בתקווה שייגע בלבבות רבים. 

 

זילות חיי אדם במערכת המשפט

 

 

סמ"ר מתן בסקינד ז"ל נהרג בחמישה באפריל 2007. איאד אבו־עיאש, נהג משאית ועבריין תנועה סדרתי שלחובתו 35 הרשעות, לא שמר על מרחק מרכב שנסע לפניו. כתוצאה מכך הוא סטה מנתיב נסיעתו, עלה על המדרכה ודרס למוות את מתן שהמתין בתחנת אוטובוס.

 

מתן, לוחם בצנחנים, נפצע במהלך שירותו. הוא עבר תהליך שיקום ובחר לחזור לשרת בצה"ל על אף שהיה יכול להשתחרר משירות. הוא אהב את המדינה, האמין שמחובתנו לתרום לה, אולם המדינה שכה אהב הפקירה אותו.

 

המדינה הפקירה אותו למות, כיוון שהתירה לנהגים עבריינים מסוגו של אבו־עיאש, להמשיך ולהשתולל בכבישים. במקום להוריד אותו מהכביש אחרי עשרות עבירות, היא אפשרה לו לנהוג במשאית כבדה והתאונה הקטלנית היתה רק עניין של זמן.

 

המדינה חטאה למתן ז"ל, כאשר הפרקליטות הגישה כתב אישום רחמני נגד הנהג הדורס והסתפקה בדרישה להרשעה בגין גרימת מוות ברשלנות. מדובר בעבירה שהעונש המרבי עליה הוא שלוש שנות מאסר, אולם בדרך כלל מערכת המשפט מסתפקת בעבודות שירות. בית המשפט, לאחר שהרשיע את הנהג, מתח ביקורת חריפה על הפרקליטות, כאשר קבע: "רק חסד עשתה הפרקליטות עם הנאשם כאשר לא הגישה נגדו כתב אישום בגין הריגה". בית המשפט גזר על הנהג שנתיים מאסר ושנת מאסר על תנאי.

 

מדוע הפרקליטות הסתפקה מלכתחילה בהגשת כתב אישום על עבירה קלה יחסית להריגה? כנראה, כך נאמר לי על־ידי גורמים משפטיים שונים, משום שהגשת כתבי אישום חמורים יותר כרוכה במאמצים קשים יותר.

 

המדינה עשתה עוולה נוספת למתן, כאשר בית המשפט התיר לנהג המורשע להסתובב חופשי. איאד אבו־עיאש אמור היה להתייצב לריצוי עונשו, כפי שקבע בית המשפט, ב־31 בדצמבר 2008, אולם הוא לא עשה כן. רק לאחר שפנינו לפרקליטות, לבית המשפט ולתוכנית הרדיו של קרן נויבך, הוצא נגדו צו מעצר והוא הובא לבית הסוהר לריצוי עונשו. במכתב ההסבר שקיבלתי מבית המשפט כתב לי נשיא בית המשפט המחוזי, השופט יהושע פלפל: "לצערי הרב, בית המשפט לא הנפיק פקודת מאסר המורה לשירות בתי הסוהר לאסור את המערער ביום 31.12.2008. תלונתך אם כן מוצדקת. נתתי הוראות שתקלות מסוג זה לא יקרו בעתיד".

 

לא עברו אלא 11 ימים מיום מאסרו של הנהג, וסגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט ניל הנדל, נענה לבקשת הנהג המורשע ודחה את המועד לריצוי עונשו בשלושה חודשים נוספים.

 

יד ימין אוסרת ויד שמאל משחררת.

 

ככה מתנהל משפט פלילי בישראל ודמו של מתן זועק – ואין מי ששומע במערכת המשפט.

 

ובינתיים, באין מפריע ובאין מתריע בשער, ההרג נמשך. מאז הרגו את מתן בחמישה באפריל 2007, נהרגו בכבישי הארץ יותר מ־600 בני־אדם. אבדה לנו בארץ הרגישות לחיי אדם, אבד לנו השכל הישר, אבדה לבית המשפט היכולת לגזור דין צדק על נהגים שרשלנותם – שאותה היו יכולים למנוע – עולה בחיי־אדם.

 

אנו מציעים לכם להצטרף למאבק עיקש בנורמות הבלתי נסבלות האלו. אם יש לכם סיפור דומה, אם יש לכם מחאה, אם גם לכם נמאס מקציר הדמים הבלתי־נגמר, כתבו מכתב לכתובת: STOPTHEKILING@GMAIL.COM.

 

אנו מבטיחים לאסוף את המכתבים ולהעבירם לתקשורת. רק אם נצא לרחובות, נרעיש עולם, אולי, רק אולי, משהו ישתנה.

 

עידית וירון בסקינד – אמא ואבא  של מתן ז"ל

 

 

 

——

 

וכאן יוסי דר מ"רשימות" כתב על המקרה :

 

http://www.notes.co.il/dar/46414.asp

 

 

 

  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On ינואר 30, 2009 at 7:12 am

    אין מילים לנחם.
    המדינה אינדיפרנטית לכל הנושא הנידון.אם כבר,אז צריך להבין שמדינה, אשר שולטת בה ההשקפה הניאו-ליברלית קלקלית ,לא תתערב הרבה בסדר המקרים ה"טבעי" של תאונות הדרכים.מבחינת המדינה,תאונות הדרכים המשוקללות במדד התמ"ג עוזרות ל"צמיחה",ולכן אין מה להתערב הרבה בתהליך זה.

    http://www.notes.co.il/hani/51240.asp

    הני התייחס גם הוא לנושא תאונות הדרכים.

    קראי תגובה מס' 1 ,אזרח.

  • חני  On ינואר 30, 2009 at 9:03 am

    מעניין האופן שבו אתה מנתח את הסיבות למצב.
    בכל מקרה נראה שהאדישות, אכן, שולטת. לא רק במוסדות המדינה, אלא גם בקרב האזרחים והתקשורת.
    זה נושא בלי הרבה "רייטינג", אז הוא נדחק לשוליים. אני מאמינה שאם הוא היה הופך למרכזי יותר בתקשורת, גם בית המשפט היה מתייחס אליו באופן אחר.

  • ירון בסקינד  On פברואר 1, 2009 at 9:54 pm

    היום נהרגה ילדה בת שנתיים.
    היום נדרסה גם ילדה בת שתיים עשרה
    מחר מן הסתם עוד יהרג או אולי יהרגו עוד בכבישים.
    החברה הישראלית ממשיכה בשתיקתה
    עד מתי?

  • חני  On פברואר 2, 2009 at 8:56 pm

    מקווה שהפעילות שלך ושל עידית תביא לשינוי במודעות לנושא – שינוי שנדרש בדחיפות.
    וזאת הזדמנות טובה להביע הערכה לאופן התמודדותכם ולמאבקכם. מקווה שהרבה יצטרפו אליכם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: