מודאגת, מודאגת מאוד. וגם ד"ר קונצל מודאג.

 

כבר די הרבה זמן שאני מודאגת. מודאגת מאוד. היום, אחרי שקראתי ב"ידיעות אחרונות" את הכתבה של אלדד בק על החוקר הגרמני ד"ר מתיאס קונצל, קיבלתי אישור נוסף לדאגותיי, כי ד"ר קונצל מזהיר מפני שנאת היהודים של האיסלאם הקיצוני שמאחוריה עומדת שאיפת חיסול. לד"ר קונצל אין ספק שזה המצב.
בעבר, הוא מספר בכתבה, התעניין באנטישמיות הגרמנית. "העובדה שהורי והוריהם האמינו זמן רב בהיטלר היתה מניע מרכזי להתעסקות הזו, אבל דווקא אירוע ה- 11 בספטמבר הפגישו אותי עם האנטישמיות האיסלאמית, שסוללת היום את הדרך לאסון הבא. מבחינתי זה מובן מאליו שצריך לטפל בסכנה הזו. אני פועל כמו חוקר רעידות אדמה: אני חוקר את האנטישמיות במטרה להתריע מפניה ולצמצם עד כמה שניתן את הנזקים שהיא עלולה לגרום".
והוא מסביר: "מה שהופך את האנטישמים הללו למסוכנים כל כך הוא השכנוע הפנימי שלהם שהם ממלאים משימה שנועדה לשרת את רווחת האדם. כמו האוטופיה של היטלר על שלום גרמני, שהתנאי המוקדם לו היה השמדת היהודים, כך מאמינים חכמי הדת המוסלמים שהשגת השלום האיסלאמי שלהם מותנית בחיסולה של ישראל. רק אז, וזו אינה תעמולה אלא אמונה עמוקה, ישוחרר העולם משחיתות וממלחמות. קשה מאוד להתעסק עם ההיגיון הפנימי של השיגעון הזה , אבל אנחנו חייבים לעשות זאת כדי להכיר במימדי הסכנה ולפעול נכון נגדה, בניגוד למה שנעשה ב-1938".

ד"ר קונצל מדבר בכתבה גם על הקושי שנתקל בו באירופה. "באירופה מסרבים חוגי ממשל ואקדמיה לדון בכלל בנושא האנטישמיות המוסלמית" והסיבות: "אני מעוניין להתמקד בעיקר באחת: אני חושב שבאירופה לא רוצים לדון בכך בגלל שאירופאים רבים שותפים לדיעה שהיהודים , קרי ישראל, הם האחראים לבעיות העולם כולו".
על השמאל הליברלי הוא אומר: "לדעתי השמאל הליברלי, השולט בדיונים שנערכים בקמפוסים במערב, אינו מתעניין במיוחד באמיתות חברתיות. קח, למשל, את הנאום האחרון של אחמדניג'אד לפני עצרת האו"ם. זה היה נאום בעל תוכן אנטישמי לחלוטין, כל נורות האזהרה היו אמורות להידלק בבת אחת, אבל זה לא קרה. תגובות העולם המערבי על ההופעה האנטישמית של אחמנדניג'אד באו"ם היו מאוד לא הולמות. כמעט אף ממשלה לא מחתה נגד המופע האנטישמי הראשון בעצרת האו"ם. מדינות שתקו ולא ננקטו צעדים כלשהם. המערב היום הוא חלק מהבעייה".

דברים בשם אומרם.

הכתבה נכתבה לקראת צאתו לאור של התרגום בעברית של ספרו של קונצל : "ג'יהאד ושנאת יהודים".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עוז  On אוקטובר 16, 2008 at 2:15 pm

    לפני שבכלל יש לנו זכות לעסוק באנטישמיות מצד האיסלאם, הבה ניטול קורה מבין עינינו ונפסיק את הכיבוש. אולי הוא לא האשם היחיד בשנאת המוסלמים, אבל הוא בהחלט נותן להם תירוץ לא רע.

  • דפנה לוי  On אוקטובר 16, 2008 at 3:23 pm

    אמנם לא קראתי את אלדד בק, ובכל זאת – תרגיעי. מה חדש?. בניגוד גמור לד"ר קונצל אנחנו הרי לא ממש היינו צריכים להמתין לאירועי ה11.9. כדי להפגש עם האנטישמיות האיסלמית, אנחנו הכרנו אותה לפני ולפנים בלינץ' בראמאללה.

    מעבר לזה אני מתקשה לקבל את ההגדרה אנטישמיות איסלמית, אני חושבת שתאוות הרצח על רקע לאומני היא נטולת גבולות, עמים ודתות, כלומר היא הרי קיימת אצל הקיצונים מכל הקבוצות האתניות שאנחנו יכולים להעלות על הדעת. האם הצלבנים נהגו אחרת מלוחמי הג'יהד המוסלמים?, האם ד"ר גולדשטיין היה מוסלמי או נוצרי?, (ואלה באמת סתם כמה דוגמאות שוליות).

    אותי מדאיגים הקיצונים ללא הבדל דת גזע מין לאום שפה ועדה. מהם אני חרדה.
    כי לקנאים הקיצונים יספיק טיפש אחד שיבעיר עולם שלם…

  • חני  On אוקטובר 16, 2008 at 4:13 pm

    עוז,
    קונצל טוען שאין קשר בין המדיניות של מדינת ישראל לבין האנטישמיות הזאת, ומביא לכך הוכחות מהשנים 1945-1947, שבהן עוד לא היתה מדינה.

    דפנה,
    זהו, מה שמדאיג זה שלפי המחקרים שלו תאוות הרצח היא לא על רקע לאומני אלא על רקע יהודי,
    זה בדיוק ההבדל ומדובר בהבדל גדול ולפי דעתו יש לתפיסה הזאת גיבוי תודעתי באירופה. וזה מדאיג. בכל אופן אותי.

  • אסתי  On אוקטובר 16, 2008 at 4:45 pm

    ומה חדש?

    אנחנו לעומת זאת פרו כל מי שלא אנחנו. מלאי אהבת אדם והבנת הזולת (שהוא לא אנחנו כמובן)

    בעיקר כמובן יש לנו הערכה גדולה למוסלמים באשר הם שם.

  • חני  On אוקטובר 16, 2008 at 4:53 pm

    זה שהאיסלאם הקיצוני מאיים בהשמדת ישראל.
    לא שמעתי שמדינת ישראל מאיימת להשמיד מדינה אחרת או עם אחר.

  • אסתי  On אוקטובר 16, 2008 at 7:45 pm

    ולגבי השורה השניה בתגובתך – שויין. ממש ראוי לגאווה לאומית.
    ולהזכירך עוד מהויכוח הקודם על נוטות החסד – מי שגר בבית זכוכית כדאי שיזהר ברותחין או משו כזה.

  • חני  On אוקטובר 16, 2008 at 8:22 pm

    זה נאום אנטישמי באו"ם של מדינה שמעוניינת לפתח פצצת אטום ומצהירה במקביל על רצונה להשמיד את ישראל. נראה לי שיש בזה מן החידוש, את לא חושבת? וה-שויין הזה שלך מצליח להצחיק אותי כל פעם מחדש 🙂

  • עוז  On אוקטובר 16, 2008 at 8:40 pm

    חני,
    לא התיימרתי לרגע אחד בודד לטעון שהכיבוש הוא הסיבה לשנאת המוסלמים.
    פתחתי את תגובתי בכך:
    אולי הוא לא האשם היחיד בשנאת המוסלמים, אבל הוא בהחלט נותן להם תירוץ לא רע.

    ד"ר קונצל טוען מה שטוען. לא קראתי ולא אתווכח איתו, אבל להביא הוכחות מהשנים 1945-1947, שבהן עוד לא היתה מדינה.זה קצת להתעלם מהעובדות.

    כלומר ד"ר קונצל חושב שלפני 1945 היו כאן רק ביצות וערבים ששנאו יהודים ?
    המפעל הנפלא ושמו ציונות, היה כאן לפני 1945. כאילו שהבילויים לא היו כאן, וראשוני חדרה ופתח תקווה לא נלחמו בביצות. וכאילו טרומפלדור לא מת בעד ארצינו.
    תמיד טוב שיש ד"ר קונצל שיספר לנו שהסכסוך היהודי ערבי נולד סתם כך פתאום, פוף פאף פיף, החליטו זקני קהיר לשנוא את זקני ציון.
    אך איזה כיף.
    ואם להניח רגע את הציניות בצד, אני חייב לחזור לטיעון המקורי שלי. יכול להיות שאנחנו צריכים לדאוג ולהדיר שינה מעינינו בגלל האנטישמיות המוסלמית. אבל בואי נסתכל רגע על מטאפורה אחרת.
    אני שירתתי בחיל הנדסה. אחת המשימות שלנו בתור פלסים היא לפנות מוקשים בשדה הקרב. משימה מסוכנת למדי, ולכן ניגשים אליה בזהירות, ולא מפנים מוקשים בפזיזות. כדי לעשות זאת צריך:
    א. לזהות את המוקש.
    ב. להסיר את ההסוואה שלו: בין אם פלסטיק, עשביה או עפר המכסה אותו, או כל מכשול אחר שיאפשר להתמודד עם מנגנון ההפעלה.
    ג. לקבוע את סוג המוקש, ולפעול בהתאם על מנת לנטרל אותו.
    ד. לנטרל את המוקש באמצעות פירוק המנגנון, או פיצוצו על ידי לבנת חבלה.

    הדאגה שלך מסכנת האנטישמיות המושלמת משולה למישהו שמודאג משלב ד' לפני שהוא בכלל הסיר את המכשולים לנטרול המוקש ־ שלב ג'.

    אני בסך הכל אומר, בואי נסיר מכשולים לפני שאנחנו קופצים לשלב ד'.

  • חני  On אוקטובר 16, 2008 at 9:05 pm

    מצטטת עוד מהכתבה:
    "את תחילת מעברו של מרכז האנטישמיות העולמית מגרמניה לעולם הערבי והמוסלמי ממקם קונצל באמצע שנות השלושים ותולה אותו בהצלחתה של המערכה הציבורית האנטי- נאצית במצרים. הנאצים שגרו במדינה זו רצו לברר כיצד יוכלו להחדיר בקרב ההמונים המצרים את סכנת האיום היהודי…
    פעילי "האחים המוסלמים" קראו להחרמת עסקים יהודים, פרסמו רשימות עם שמותיהם של חברי הקהילה היהודית, הפיצו עותקים מתורגמים של "מיין קאמפף" וכל זאת תוך קבלת סיוע כספי נדיב מאוד מהמשלחת הגרמנית בקהיר. תוך זמן קצר ביותר הצליחו הפעילים ליצור שינוי מהותי בדעת הקהל המצרית, שאת השלכותיו ניתן לחוש עד היום".
    הוא מצטט גם איגרת ששלחו נאצים שגרו במצרים למשרד החוץ בברלין שבה נכתב: "ערכו של מסע פרסום ליצירת אווירה אנטי יהודית בקרב האוכלוסייה הערבית הוא קטן יחסית. לפיכך עלינו למקד את מאמצינו בנקודה שבה מתקיים ניגוד עניינים אמיתי בין ערבים ליהודים: בפלסטינה. את הסכסוך השורר שם עלינו לשתול במצרים".

    נדמה לי שאלה דברים פחות ידועים שכדאי מאוד לדעת. חוצמזה אהבתי מאוד את מטאפורת פירוק המוקשים, ואני לוקחת לתשומת ליבי את השלבים.
    יש כלמיני מוקשים בחיים, והמידע הזה הוא בהחלט מידע יעיל, וזהירות וסבלנות אלה תכונות חשובות מאוד. תודה 🙂

  • עוז  On אוקטובר 16, 2008 at 9:36 pm

    מכיוון שלא קראתי את הכתבה, אני מסתמך על הציטוטים שלך.
    והנה לך בדיוק מה שאמרתי, אפילו הנאצים, רחמנא לצלן, מסכימים איתי…
    "לפיכך עלינו למקד את מאמצינו בנקודה שבה מתקיים ניגוד עניינים אמיתי בין ערבים ליהודים: בפלסטינה. את הסכסוך השורר שם עלינו לשתול במצרים". מתוך האיגרת של הנאצים מקהיר.

    כלומר, השנאה המצרית היא מלאכותית ולא אמיתית. היא נשתלה שם על ידי הנאצים – במאמר מוסגר: איזה כיף להאשים את הגרמנים בהכל, אפילו הם מאשימים את עצמם בהכל, זה ה"נציונל קרנקהייט" שלהם. חזרה לתגובה שלי –
    אם נחזור למטאפורת המוקשים: במקרים רבים, מניחי המוקשים שמים מטעני דמה, כדי להטעות את המפרקים ולהפוך את מלאכתם למסובכת הרבה יותר, ולהסיח את דעתם מהמוקש האמיתי.
    והמקבילה שלי היא שהשנאה של המצרים היא בעצם דמי, שנועד להסיט אותך מהבעיה המרכזית. בלב השנאה השתולה של המצרים ישנה הבעיה בפלשתינה. וכדי לפרק את המטען הזה יש להתמקד במגנגון הקטלני הפנימי, ולא באריזה שנראית כאילו היא היא המוקש.
    ואם נתעסק באנטישמיות המצרית, הרי שהנאצים הצליחו במלאכתם להמיט עלינו, העם היהודי וגם על העם הפלשתיני, אסון כפול (להזכירך, היטלר לא חיבב במיוחד ערבים, וסבר כי הם קופים שניים בלבד ליהודים, אבל נוח היה לשתף איתם פעולה במסגרת האויב של אויבי הוא רעי).
    ואם לשאול מדבריו ודימויו של ד"ר קונצל, אני חייב לאמר עוד משהו. ד"ר קונצל פועל כמו חוקר רעידות אדמה: אני חוקר את האנטישמיות במטרה להתריע מפניה ולצמצם עד כמה שניתן את הנזקים שהיא עלולה לגרום. במקרה, אני גם גיאולוג, אמנם תחום מקצועי אינו רעידות אדמה, אבל למדתי עליהן דבר או שניים (איך פספסתי את זה קודם, אני לא יודע).
    וזה הדבר: רעידות אדמה לא הורגות אנשים. אנשים הורגים אנשים. את המשפט הזה אני מצטט הרבה מנכדו של ש"י עגנון, והוא פרופ' אמוץ עגנון, שמתמחה ברעידות אדמה. נשמע תמוה נכון ? אבל זה באמת נכון. זה שהאדמה רועדת לא הורג אנשים. העובדה שאנשים בונים בתים גרועים ומזלזלים ברעידות אדמה גורמת לאנשים אחרים למות. ישנם עשרות רעידות אדמה חזקות שמתרחשות באיזורים נידחים ולא הורגות אף אחד, מהסיבה שאף אחד לא בונה שם בתים ומתגורר שם. לעומת זאת, מי שבונה בתים מאבנים על בוץ בירושלים, שלא יתפלא שהם נופלות לו על הראש.
    האנטישמיות כלשעצמה לא הורגת יהודים. אנשים רעים שגוררים אותנו למלחמות הורגים יהודים. נכון שמליוני אנשים מתו בשואה (לא רק יהודים). אבל התנועה הניאו נאצית בארצות הברית ערכה מצעד ראווה אדיר בסיסרו, אילינוי, פרבר ובו מאות ניצולי שואה יהודים. המצעד היה עם דגלים, מדים, ונאומים מתלהמים.
    אף לא שערה מראשו של יהודי או ניאו נאצי אמריקאי אחד לא נפלה במצעד. הכל בשם חופש הביטוי באמריקה. שלא ישתמע מכך שאני תומך במצעדים כאלו. אבל זו רק דוגמא למקרה פרטי שבו נאומים מתלהמים לא הורגים אף אחד.
    לעומת זאת, ההתעקשות האווילית לשבת בקבר רחל, חברון, ושאר חלקות ארץ תנ"כיות הורגות הרבה יותר יהודים ביום יום.
    ובאופן אישי אני מעדיף לחיות בסיסרו מאשר בירושלים.
    מתנצל על האריכות, ומאחל לך לילה טוב ונטול דאגות, ושתקומי כשאת יודעת במה צריך באמת לטפל.

  • חני  On אוקטובר 16, 2008 at 10:10 pm

    על התשובה הארוכה. אולי תתפלא, אבל אני מרגישה יותר טוב עכשיו. מקווה מאוד שאתה צודק. לגבי השטחים אין לי שום חילוקי דעות אתך. חבל לי רק בגלל סיסרו. לא מוכרחים לגור בירושליים – יש בארץ עוד מקומות שאפשר לגור בהם. חלקם אפילו יפים.
    ולילה טוב גם לך 🙂

  • יעל  On אוקטובר 16, 2008 at 10:27 pm

    האם שמת לב לראיון האחרון של אלוף פיקוד הצפון ואת צרור האיומים שהוא ירה לכיוון לבנון? האם זה לא נקרא לאיים?
    ואפשר לחשוב שכל היושבים בציון הם סובלניים ואינם גזעניים
    חוץ מזה, בעיני מה שיותר מדאיג זאת העליה בשנאת המוסלמים באירופה

  • עוז  On אוקטובר 16, 2008 at 10:41 pm

    אני לא גר בסיסרו. אבא שלי מתגורר בסיסרו. גרתי במשך חמש שנים בירושלים, שם למדתי גיאולוגיה.
    אני עכשיו מה שקוראים במדינת ישראל "מוחות בבריחה". מה לעשות שקשה מאוד ללמוד בארץ שלנו ?
    עכשיו אני מתגורר בגרמניה, ואני חייב להגיד לך שזה הרבה יותר טוב ממגורים בירושלים. יש הרבה דברים אחרים שמציקים, אבל ככה זה כשמהגרים למדינה זרה.
    מישהו מישראל, נזף בי לא מזמן שאני מתערב בעניינים לא לי. אבל עדיין יש לי משפחה וחברים בישראל. ואכפת לי מאוד ממה שקורה בישראל, ואני כמוך, מודאג לגורלה של ישראל. אבל אני ישן טוב בלילה, אני חושב שתצליחו לפתור את הבעיות האלו, גם אם זה יכאב מאוד.

  • חני  On אוקטובר 16, 2008 at 10:51 pm

    על שאני מודאגת יותר בגלל שנאה ליהודים בארץ מאשר בגלל שנאה למוסלמים באירופה. איתך הסליחה. אני רק מקווה שגם למוסלמים באירופה אכפת מהיהודים כאן כמו שלך אכפת מהם, אבל אני חוששת מאוד שזה לא המצב.
    ולגבי הראיון האחרון של אלוף פיקוד הצפון: לא שהוא גרם לי אושר רב, אבל כפי שזכור לי הוא דיבר על תגובה במקרה שנותקף ולא על השמדת לבנון.וזה שונה מאוד מהמסר של האיסלאם הקיצוני.
    מבחינתו אנחנו כבר ראויים להתקפה – השמדה, לא משנה איך ננהג.

  • חני  On אוקטובר 16, 2008 at 11:03 pm

    שמדינת ישראל לא יודעת לדאוג ל"מוחות" שלה, כלומר לבני אדם שכדאי היה מאוד שיישארו בה. אולי זאת גם תוצאה של המצב הבטחוני: המשאבים הרבים שמושקעים בביטחון על חשבון ההשכלה הגבוהה והתרבות.
    אף פעם לא קל להגר לשומקום. אני שמחה בשבילך שאתה מרוצה במקום שאתה גר בו, ומעריכה מאוד את הדאגה והאכפתיות שלך. הרבה הצלחה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: