אפילו את אדם הראשון ראיתי

 

תפילה

השנה, בראש השנה,
בבית הכנסת המסורתי,
פתאום היו אתי
סביי וסבתותיי עליהם השלום,
שמעולם לא ראיתי,
ועוד אבות ואמהות.
ואחרי ברכת כוהנים
נכנסו הלוויים.
אפילו את אדם הראשון ראיתי
מתחבא מבוהל
בין עצי גן עדן,
מעליו ציפורי גן עדן
והשמיים האינסופיים,
כי אדם מתגעגע
אל שורשיו,
אפילו נגדעו באכזריות,
כמו נחלים
שמתגעגעים אל הים,
שלרגעים מתמלא.

 

הקפות שניות

שבע פעמים
אני מקיפה
את הרוח –

בידיי גווילין עתיקין
ואותיות חדשות
פורחות באויר.

 

       *

 

  חג שמח!

                                

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On אוקטובר 13, 2008 at 8:06 am

    יפה, מאוד
    ואני חשבתי משום מה על אלבר קאמי וספרו באותו השם

  • דפנה לוי  On אוקטובר 13, 2008 at 8:20 am

    ובאמת האדם מתגעגע לשורשיו. נהדר ! (-:

  • חני  On אוקטובר 13, 2008 at 9:53 pm

    שרון ודפנה. הרבה שמחה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: