שירים מתנועת הנוער – היזכרות (ותוספת)

 

הבן הצעיר שלי יצא אתמול למחנה הדרכה מטעם התנועה שלו – תנועת הנוער העובד והלומד. הוא אמר שצריך להיות בקן בתשע וחצי בבוקר, אבל בתשע וחצי בבוקר רק שנינו היינו בקן, אז הוא ביקש שנעשה קצת סיבובים עם האוטו עד שיבואו עוד אנשים, ובדרך שרתי לו כלמיני שירים מצחיקים שנהגנו לשיר בתנועה שאני הייתי בה – מחנות העולים, שפתאום נזכרתי בהם כמו, למשל, שיר המחנה:

מחנה זה עניין רב תועלת
שישנן בו הרבה מעלות מעלות
שחוזרים עם קיבה מקולקלת
אחרי הזלילה בלילות.

המרק טעמו כתפוח
שטבלו את כולו בליזול בליזול
החמאה טעמה כדג מלוח
והריבה מעורבבת בחול.

אוהלים פה בארץ נקימה
זה יהייה מחנה למופת למופת
בחורים הבו זמר ושמחה
ואתן בחורות לא לפטפט.

כשהגעתי לשורה האחרונה הבנתי בפעם הראשונה כמה היא שובניסטית, ושבחורות היום, בטח לא היו מסכימות לשיר שורה כזאת, ומי יודע, אולי בגלל השורה הזאת השיר לא שרד, ובני לא מכיר אותו.

ואז, בהמשך, נזכרתי ב"שיר המפלצת":

יש לה רגל מתברגת וראשה על ציר
ובלילה את ידה תולה היא על הקיר
קול יוצא מבין שפתיה כזמזום מטוס
ובלילה את שיניה שמה היא בכוס.

פזמון:
נגני נגני תזמורת עד בלי די
את מוציאה אותי מתוך כליי,
כי זה היום אגילה ואשמח
שלא אני הוא הבחור אשר נפל בפח

יש לה אף שופר תוקע ושפמפם תחתיו
יש לה פה מעיין נובע הוי כמה רחב,
מחפשת המפלצת בעל נאמן
זה סוף כל בחור מסכן המחפש נדן

פזמון:
נגני נגני …

ולמרות ששנינו צחקנו, שוב היתה לי תובנה לגבי נקודת המבט השובניסטית, ושוב עלו בי מחשבות, שהיום שיר כזה היה מעורר מיד תרעומת בקרב הנערות (מקווה שגם בקרב הנערים) וטוב שכך.

נזכרתי גם בכלמיני קריאות שהיינו קוראים בדרך, בטיולים, שבני מכנה "מוראלים" (ר' בקמץ וא' נחה) כמו למשל:

– מה בסוף העלייה?
– מה בסוף העלייה?
י י ירידה

– מה בסוף הירידה?
– מה בסוף הירידה?
ע ע עליה

חשבתי איך המוראל הזה מסכם יפה כל כך ובתמציתיות את מהות החיים, ובני אמר שגם להם יש הרבה מוראלים ושירים, אבל לא התחשק לו לשיר, דווקא התחשק לו לשמוע, ואני, נסחפת על גלי ההצלחה הבלתי צפוייה, נזכרתי גם בשירים ובקריאות ששרנו נגד תנועות אחרות: "התנועה המאוחדת הסמרטוט של המולדת" וגם: "על ראש הגבעה עומדת פרה פותחת סוגרת התחת שלה, בא החזיר הכניס לה גרגיר, וכך נולד השומר הצעיר", וחשבתי כמה מטופשות נראות המלחמות האלה ממרחק של זמן, אחרי שכל התנועות הסוציאליסטיות לשעבר התאחדו ובדרך שכחו את הסוציאליזם.

אחר כך נזכרתי גם ב: "מי אני – אני, ומי אתה – אתה, מי אנחנו מי כולנו בני עקיבא, סיסמתנו: כיבוש ארצנו, אדוקים, פיסטוקים, חרא על הראש", וחשבתי על הפער הגדול שהיה כבר אז בין דתיים לחילוניים ועל  כמה שהוא גדל,  ואז בני הפתיע אותי ואמר לי שגם היום יש שירים כאלה, נגד התנועות האחרות, ושיש להם אפילו שיר נגד הקן הכי גדול – קן בורוכוב – כי אין מה לעשות כנראה הגדולים והמצליחים מעוררים בכל גיל קנאה והתנגדות, ונזכרתי שגם לנו היה שיר של המחנה שלנו, כי אצלנו קראו לזה "מחנות" ולא קינים – מחנה נווה שאנן, שהיה מחנה גדול יחסית. נזכרתי ששרנו:

נווה שאנן נווה שאנן
יופי של שכונה
יש בה הר יש בה גיא
יש בריכת שחייה

ושאחרים שרו:

נווה שאנן נווה שאנן
חרא של שכונה
אין בה הר אין בה גיא
יש בה משתנה

ונזכרתי שהיה גם בית נוסף , כנראה סוג של פשרה בין שני הבתים האלה:

נווה שאנן נווה שאנן
יופי של שכונה
ברנשים חתיכות
ופחי אשפה

ואז, תוך כדי ההסתובבות והשירה, בני ראה שתי בנות מגיעות ואמר שאפשר לחזור לקן, וחזרנו ונפרדנו והוא נסע . 

                                                             *

ועכשיו, כשאני כותבת, אני שבה ונזכרת ב"בריכה" ההיא שהיתה לנו בשכונת זיו, שהמים העמוקים הגיעו בה עד קצת מעל הברכיים, ושהמציל היה שורק בה בשעה עשר, כדי שהילדים ייצאו מהבריכה ויישבו בצל, ויאכלו את האוכל שהביאו מהבית. ואיך פעם איבדתי בה את הכפכפים, כפכפי גומי עם אצבע -דומים לאלה שחזרו עכשיו לאופנה, ואיך חזרתי הבייתה יחפה, מחפשת צל לדרוך עליו ומקומות חלקים במדרכה, כי המדרכה היתה מחוספסת וחמה.

ועכשיו, כשאני כותבת, אני חושבת גם על הפער הגדול שהיה אז בין חיי שלי – חיים של נערה "צברית", חברה בתנועת נוער, לבין חייהם של הוריי ניצולי השואה, פער שלקח לי כל כך הרבה שנים לגשר עליו, עד שרק עכשיו, ממש לאחרונה, אני מצליחה לחזור ללא אשמה אל זכרונותיי שלי, ולהמשיך איתם הלאה, ולהגיע עד להווה של אמא לבן שגם הוא חבר בתנועת נוער, שמחשיב הרבה יותר מכפי שאני החשבתי כשהייתי בגילו את ערכי  הסוציאליזם, שיצא למחנה הדרכה בן שישה ימים ביער לביא.

 

                                                           *

 

תוספת בעקבות התגובות:

 

שיר נוסף שנזכרתי בו ששרנו לפי שיר של מרים מקבה :

 

סתם עושה ברדק
קצין בצבא          
סתם עושה ברדק
קצין בצבא

מה היא אמרה
מה היא אמרה
קוקה מקה
קוקה מקה

 

את הבית השני שרים פעמיים וכאן מופיע השיר המקורי של מקבה:

http://es.youtube.com/watch?v=kCc61z9IFu4&feature=related

 

וכאן בועז כהן כתב על מרים מקבה:

http://www.notes.co.il/boaz/45707.asp

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טלי  On אוגוסט 20, 2008 at 6:05 pm

    מצטערת, זה לא הפרט הכי משמעותי בפוסט הזה אבל לא יכולתי להתעלם… הבריכה הזאת בזיו כבר לא קיימת, אבל אני עוד זוכרת אותה מאז שאני הייתי ילדה…

    את הגרסא השלישית על נו"ש הכרתי וגם את השיר על הבחורה,וגם את הגועל נפש עם החזיר והשומר הצעיר השיר על המחנה היה השריקה המשפחתית במשפחה שלי לפני עשרות שנים, ונדמה לי שיש לו גם גרסא עם מילים מהוגנות.

    וכן, רוב המילים באמת מזוויעות.
    אורה לב רון כתבה לא מזמן על שיר תנועה ישן בהקשר מלחמתי (המחשב שלי מקרטע אז לא מעיזה לנסות לשים קישור).

    מעורר הרהורים נוגים, לצד החיוכים…

  • תמר  On אוגוסט 20, 2008 at 7:01 pm

    איזה שירים ! שרתי אותם, תוך כדי קריאה, בקול רם והם אכן נשמעים מטופשים ממרחק של זמן.
    הצלחת לבלבל אותי לגמרי – באיזה תנועה היית?
    חלק מהשירים אני מכירה כשירים של "בני עקיבא" והנה באה השורה:
    "מי אני – אני, ומי אתה – אתה, מי אנחנו מי כולנו בני עקיבא, סיסמתנו: כיבוש ארצנו, אדוקים, פיסטוקים, חרא על הראש". אנחנו בבני עקיבא (לפחות בסניף פ"ת) שרנו כמובן עד "סיסמתנו: כיבוש ארצנו".
    אז מי שר את ההמשך ?

  • חני  On אוגוסט 20, 2008 at 10:22 pm

    יופי של שכונה! כן, כן, טלי, אני מנווה שאנן. חשבתי שכבר ציינתי את זה, אבל מסתבר שלא.
    ותמר, אנחנו, ב"מחנות העולים" שרנו את ההמשך, אבל אני לא מבינה איך יכולתם להפסיק ב"כיבוש ארצנו" – לפי הגירסה שלנו נשארה שם עוד די הרבה מנגינה…:-)

  • אהרון חבר  On אוגוסט 21, 2008 at 7:29 am

    עולים עלו, עלה נעלה! מחנה ירושלים, גרעין מרחבים ב'

  • חני  On אוגוסט 21, 2008 at 11:01 am

    למיטב זכרוני: "קודם עלה נעלה" ואחר כך "עולים עלו" וכמובן גם ההמנון: "אני ואת וכו'" ולגרעין דווקא לא יצאתי, אבל מי שיצא הלך לנתיב הל"ה, והבן שלי אמר לי:"כמה מוזר שאצלכם יצאו להגשמה בקיבוץ". היום הולכים לקומונות עירוניות.

  • eti  On אוגוסט 21, 2008 at 12:50 pm

    הויוו הואוו הויוו ווו וו הי לפטי בפטי ביליביליבפטי גינגלה מינגלה לופלופלופ

  • חני  On אוגוסט 21, 2008 at 1:13 pm

    ניסיתי להיזכר גם בקשקושים ולא הצלחתי.
    היה איזה קשקוש ששרנו לפי שיר באנגלית, אבל אני לא מצליחה להיזכר לא בשיר ולא בקשקוש, ודווקא מתחשק לי.

  • אסתי  On ספטמבר 2, 2008 at 8:53 am

    חני, שכחת גם את הקריאה של התנועה שהיתה נזעקת בעליות:
    עולים עלו!
    והתשובה שהיתה מגיעה מהמפגרים מאחור: עלו נעלה!

    ומה לגבי הערבי סתום העין
    שהיה מושך לחמורו בז…נב
    שהיו לו שתי בנות זו…ללות
    והוא היה מז…ייף חתימות

    או משו כזה.

    וכמובן מיטב השירה הרוסית עם פרשים קוזקים
    מגדודי בודיוני יוני
    דוהרים לקרב!

  • תמר  On ספטמבר 2, 2008 at 5:13 pm

    אסופה של שירי תנועות הנוער באתר נוסטלגיה http://www.nostalgia.org.il/amuta/album_details.asp?id=49

  • חני  On ספטמבר 2, 2008 at 7:22 pm

    אסתי, אצלנו היו אומרים: "עלה נעלה"
    והערבי היה "שתום" עין, (סליחה על הקטנוניות…) אבל מה שחשוב זה שמה זה כיף להיזכר ב"נועזות" של הימים ההם!
    ותמר, המון תודה על האסופה. עוד אחזור אליה ואשמע. ופתאום אני נזכרת גם בשיר המתורגם מאנגלית:
    "היו ימים חבר,
    אך הם חלפו מהר…"
    מה שגורם לי לחשוב שכבר אז, בנעורים, היינו נוסטלגים…

  • צילה  On מרץ 14, 2010 at 9:04 pm

    הגעתי לאתר שלך במסגרת חיפוש אחר שירי תנועה לקראת מפגש של החוג שלנו. אנחנו היינו ב"מחנה רמז". צחקתי לעצמי כי בדיוק אתמול סיפרתי לבן שלי על הבריכה בשכונת זיו ועל זה שאמי לא הרשתה לי להכנס למים כי חששה שהילדים מרטיבים בה. וכשחברתי ואמה לקחו אותי פעם, ישבתי לבד בחוץ מסתכלת בה בקנאה אבל לא הפרתי את האיסור….
    זוכרת את צרפתי ועגלת הגרעינים שלו שנמכרו בקונוס עיתון? ואיך היה מקרב כל מטבע לעין ובודק אותו לפני שהיה מכניס לחרץ בקופסת העץ…..היו זמנים, נהדרים…כיף להיזכר (את הפחות טובים שכחנו..)

  • חני  On מרץ 14, 2010 at 10:52 pm

    בטח ובטח שאני זוכרת את צרפתי, איך אפשר לשכוח? וקולנוע זיו…כן… באמת כיף להיזכר. שיהייה לכם מפגש כיפי, כמה נחמד שאתם נפגשים:)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: