אפילו המחשב גונח

 

אפילו המחשב גונח
כשאני כותבת על אהבתינו
ההולכת ומתפוררת
כמו גוש חול יבש,
שהים שכח כשהפליג למרחקיו
עם אניות ילדותינו ונעורינו,
והותיר מאחור את אפר המדורות
שבערו לפנים בעינינו.

במראה, בבית השימוש,
אני רואה שגם פניי אבלות,
כמוני.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On יולי 29, 2008 at 9:03 pm

    אבל הפעם אני חייבת להגיד – איזה יופי!

    וגם
    מדויק עד לאות האחרונה ובעיני מושלם.
    מאוד אהבתי.

  • שרון רז  On יולי 30, 2008 at 7:25 am

    נוגה, מלנכולי, עצוב

  • חני  On יולי 30, 2008 at 11:53 am

    אסתי,
    "במה נמתיק ימים אם לא בשירים" ובתגובות כמו שלך?
    שרון,
    מה לעשות שככה החיים מרגישים לפעמים…(מזל שלא כל הזמן) 🙂

  • טלי  On יולי 30, 2008 at 11:54 am

    ובכל זאת חיוך

    (-:

  • חני  On יולי 30, 2008 at 1:20 pm

    גם אני מחייכת עכשיו 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: