שניים סינים

 

ראשון

הערב אפילו לא התחשק לי לצאת,
ובסוף נשארנו בבית והזמנו
אוכל סיני.
עכשיו מתחשק לי לנסוע.
רחוק.
לסין.
ולהתאהב בסיני.
או בסינית.
לא משנה.
אפילו במשהו,
העיקר להתלהב,
ולהתרחק מהדכדוך
ומהכאב הזה
בחזה.
ומהידיעה שיש עוד אהבה
שלא חוויתי,
ושאולי
גם לא אחווה.

שני

לסיני שאני אוהבת
יש שיער חלק ושחור,
כמו של סינים,
ועיניים מלוכסנות
כמו של סינים,
והוא אוהב אותי
כמו שסינים אוהבים –
חמוץ מתוק.
ולעת ערב
אנחנו יושבים
בצד הדרך
עם כינור גדול
ומפטפטים בקול גדול,
עד שאנחנו שוכחים,
שבסוף יבוא שוטר
ויגרש אותנו,
וזה הכל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On אפריל 6, 2008 at 7:10 pm

    הידיעה שיש עוד אהבה
    שלא חוויתי,
    ושאולי
    גם לא אחווה.

  • ענת פרי  On אפריל 6, 2008 at 7:13 pm

    מאז הצופים לא שרתי את זה

    ועכשיו בגללך מזדמזם לי בראש

    ופתאם הבנתי שזה מצחיק

  • טלי  On אפריל 6, 2008 at 9:08 pm

    עם הסינים והכינור והשוטר והכמיהה

    וגם העצבת אותי קצת,וגרמת לי לקנא קצת, על זה שהכמיהה לאהבה שלא היתה נכתבת מתוך קיומה של אהבה שכן קיימת.

  • שלומית  On אפריל 6, 2008 at 10:46 pm

    אהבתי…

  • חני  On אפריל 7, 2008 at 11:11 am

    אסתי – הוכחת לי שהחלק המכאיב ביותר יכול להיות גם היפה ביותר, או במילים אחרות: האמת כנראה יפה גם כשהיא כואבת.
    ענת – גם אני פתאום נזכרתי בשיר הזה אחרי שנים של שכחה (אני הייתי ב"מחנות העולים") ופתאום הוא התחבר לי לסיני הקודם.והוא באמת מצחיק, אבל גם קצת עצוב – בגלל השוטר בסוף.
    טלי- שימחת אותי כשסיפרת לי על שלל הרגשות שהשירים העלו בך, ובקשר לאהבה – לפחות מבחינתי מדובר ברגש חמקמק מאוד, וקיומו של בן זוג לא מפחית ברגעים מסויימים את הכמיהה אליו, אולי אפילו מגביר.
    ושלומית, לא תאמיני, אבל אתמול, בדיוק בזמן שכתבת את התגובה, גיליתי את הבלוג היפה שלך והתפעלתימהכתיבה שלך.גם אני אוהבת מאוד בעלי חיים,ובעיקר ציפורים.תודה.

  • דפנה לוי  On אפריל 7, 2008 at 5:58 pm

    כשתקחי חופש מהתבוננות מפוקחת כזו במציאות, אשמח ללוות את הפינצטה באמצעותה את מלקטת רגעים ודימויים. אהבתי מאוד.

  • חני  On אפריל 7, 2008 at 8:24 pm

    את מוזמנת,ואם יש פינצטה כזאת אשמח להשאיל לך אותה. אם אני לא טועה, אז מגיע לך גם סוכר מאיזה שיר קודם…

  • דפנה לוי  On אפריל 8, 2008 at 4:50 am

    האם הוצאת לאור אי פעם אסופה של שירים?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אפריל 8, 2008 at 9:22 am

    הוצאתי ספר אחד בהוצאת ספריית פועלים,(שירי מעבר – 1999 )ועכשיו אני באמת חושבת לאסוף את אלה שכתבתי מאז לספר נוסף, כך שממש כיוונת לדעתי. אשמח לדבר איתך עוד על הנושא הזה. כרגע אני נוסעת לשלושה ימים, אז נוכל להמשיך לדבר אחרי שאחזור. ימים טובים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: