ואולי מדובר רק בקיץ חם מידי, לח וטורדני

 

באחד האלבומים, שאמא שלך סידרה עבורנו בזמן המלחמה,

יש תמונה אחת, שחברה שלי כינתה: "מצב רוח".

רואים בה את בתנו הבכורה, כשהיתה עדיין קטנה –

עצובה, ואמא שלך כתבה מאחור, כדי שלא נשכח:

"שחר בוכה, כי לא היו לה  ג'וקרים במשחק".

 

הייתכן שגם הפעם מדובר במשחק שבו מנהיגים בחליפות

מזיזים חיילים אמיתיים על לוח משובץ?

או שמא נביאים אפוקאליפטיים חשים צודקים עכשיו?

ואולי מדובר רק בקיץ חם מידי, לח וטורדני,

שהעצבים  בו התרופפו,

 

או ביהירות, נקמנות וחוסר זהירות,

או במלחמה הכרחית

שהיתה פורצת בין כה וכה יותר מאוחר,

ואז היתה הרבה יותר הרסנית

וטוב שהקדמנו תרופה למכה ?

 

ואולי כל האפשרויות נכונות ואפשר לסמן וי,

וודאי גם איננו אלא פיסה זעירה בפאזל  הענק  הגלובאלי ,

אבל לי פשוט מתחשק לבכות.

אני מרגישה רע.

גם לי, כנראה,

אין ג'וקרים. 

 

 

הערה: השיר נכתב בזמן המלחמה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On ינואר 30, 2008 at 7:54 pm

    העובדה שלעולם לא נדע את התשובות, והאג'נדה המשווקת אינה דומה לזו שפועמת מאחורי הקלעים – כואבת, מתסכלת, מוציאה מהדעת

  • חני  On ינואר 30, 2008 at 8:29 pm

    היה לי חשוב להביא דווקא היום שיר שכתבתי בזמן המלחמה, כדי לזכור ולהזכיר איך הרגשתי אז,ובטח לא רק אני.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: