מה למדתי מהבודהיזם ולקחתי לחיים

 

בסדנה הבודהיסטית הראשונה שבה השתתפתי – סופשבוע של "וויפאסאנה" למתחילים – למדתי על דפוס בסיסי שקיים בי, שאני יכולה לכנות אותו בשם: "במקום אחר יהייה טוב יותר". התוודעתי לדפוס הזה כשחיפשתי מקום לעשות בו "מדיטאציה בהליכה". יצאנו החוצה ואני עברתי ממקום למקום, כי בכל מקום שאליו הגעתי מצאתי פגמים.
במקום אחד ראיתי מתרגל אחר ונוכחותו הפריעה לי, כי רציתי להתבודד. במקום אחר שיח קוצני חסם את השביל, ורציתי ללכת מרחק רב יותר. בעוד מקום… אני כבר לא זוכרת מה בדיוק הפריע לי בכל מקום שאליו הגעתי, אבל אני זוכרת שהחלפתי מקומות די הרבה פעמים. סביבי אנשים כבר התחילו לתרגל ואני עדיין נדדתי.
בסוף פשוט נמאס לי ונעצרתי ואמרתי: "זהו זה. זה המקום המתאים", והתחלתי ללכת לאט ובתשומת לב. בזוית העין ראיתי מתרגל אחר, השביל לא היה רחב כפי שרציתי, אבל חשתי שהמקום שבו אני נמצאת כאן ועכשיו ברגע זה הוא המקום המתאים ביותר ואין אחר, וזה היה גילוי גדול ומרגש מאוד מבחינתי.
הוא המשיך באותה סדנה גם ב"מדיטאציה בישיבה": ישבתי בישיבה מזרחית על הרצפה, ושוב ושוב החלפתי תנוחות, כי בכל תנוחה חלק אחר בגוף כאב לי. כשהבנתי שהחלפת התנוחות לא מקלה, נשארתי באותה תנוחה, כואבת ככל שהיתה, והצלחתי להחזיק מעמד יותר ויותר.
מה שמצחיק זה שדווקא בסדנה הבאה שבה השתתפתי, שהיתה ארוכה יותר, נקטתי בגישה ההפוכה. שם, ברגע מסויים, כשנמאס לי מכאבי הישיבה, פשוט קמתי והתיישבתי על כסא במקום על הרצפה, וכל הכאבים נעלמו.
היום, בהתבוננות מאוחרת, אני יכולה למצוא מכנה משותף לשתי החוויות הלכאורה מנוגדות, והוא עיקרון "אי ההיאחזות", שמשמעותו עבורי היא לא להיאחז אפילו בתובנות שנדמות לפעמים החשובות ביותר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On ינואר 17, 2008 at 1:10 pm

    התמקדות במשימה לבין 'מושפעות' מהסביבה.

    אומרים שהפן השני (מושפעות מהסביבה) קשור גם לרגישות לפרטים.

  • חני  On ינואר 17, 2008 at 1:24 pm

    מה שאת אומרת, אבל אני לא בטוחה שהבנתי:לפי מה שאומרים – מי שמושפע מהסביבה רגיש גם לפרטים?

  • מיכל  On ינואר 17, 2008 at 1:36 pm

    אולי בכיוון ההפוך, אבל זה לא משנה כ"כ. ובעקרון כן.

  • טלי  On ינואר 17, 2008 at 9:00 pm

    מדיטציה, מן הסתם, היא רק דרך אפשרית אחת מאינספור דרכים אפשריות אחרות/נוספות שיכולות לעזור להביא לאותן תובנות (ולאחרות כמובן).

    מה שהרבה יותר משמעותי, לטעמי, זו העובדה שאפשרת לעצמך ללמוד- להכיר את עצמך, לבחון את פעולותייך ומחשבותייך וגם ללמוד מטעויות.
    מרגע שאפשרת- התתובנות הגיעו…

  • חני  On ינואר 17, 2008 at 11:13 pm

    שאפשר להגיע לתובנות כאלה ואחרות בהרבה מאוד דרכים. עבורי המדיטציה היתה הדרך המתאימה בפרק זמן מסויים בחיי ולמדתי באמצעותה המון. מסכימה איתך גם בנוגע לכך שהדבר החשוב הוא עצם ההתבוננות: "דע את עצמך"- זה הרי גם מה שסוקרטס הציע לתלמידיו.אכן, אינסוף דרכים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: