אוטוביוגרפיה חדשה

לאחרונה הולך ומתחזק בי הרצון להשתחרר, להיחלץ מסיפור חיי, לחבר לעצמי אוטוביוגרפיה חדשה, אחרת, שונה לגמרי מזו שהיתה לי, אך למרות שערכתי כבר כמה וכמה ניסיונות, הדבר לא עלה בידי. לכן החלטתי עכשיו, כמין ניסיון אחרון, נואש, לכתוב במכוון פרטים הפוכים לגמרי, מנוגדים לקורות חיי. מכאן שהאוטוביוגרפיה החדשה שאכתוב ל א תתרחש על יד הים, ולא מפני שאינני אוהבת את הים, אלא מפני שאני רוצה להתרחק ככל האפשר מחיי כפי שהיו. היא תתרחש, אם כן, במדבר. בעיירה שחונה. בבתים קטנים, בודדים.
אתחיל, כמובן, בילדות. הילדה תהייה בתו של בעל הפאב המקומי, והיא תתאר בגוף ראשון את הדמויות הסובבות אותה מנקודת מבט של ילדה, שתוסיף הומור לאירועים העצובים. עיסוקו של האב יאפשר לי לשלב בסיפור דמות של שיכור. בהשפעת האלכוהול האמת תגיח מפיו עירומה, מרוסקת, עקומה.
האב, מכל מקום, יהיה הדמות החלשה במשפחה, שכן עליי לשמור על עיקרון ההיפוך. האם תוכל להיות סופרת, אבל זה יהיה קצת לא אמין, כי בתקופה שבה מתרחש סיפורי, תקופה המקבילה לתקופת ילדותי, לא גרה בסביבתי שום סופרת. בשכונה שבה אני גדלתי, רוב הנשים היו עקרות בית, כמו אמי.
אם כך האם תוכל לכתוב יומן נטול יומרות ספרותיות. זאת תהיה הקלה גדולה עבור שתינו, שכן במקרה כזה גם היא וגם אני לא נצטרך לחבר עלילה. שתינו נוכל לכתוב קטעים קצרים המתווספים זה אל זה כמו שמיכת טלאים.
הקטעים ביומן יוכלו להיות מציאותיים או בדויים, זה לא משנה, שכן גם את מאורעות חייה של אמי, ממש כמו את מאורעות חיי, בדו אנשים אחרים, או לכל הפחות גרמו לכך שיזרמו באפיק מסויים, בלי להיוועץ בה או בי.
זהו זה. לעת עתה אני מסיימת, אך אינני יכולה יותר להתעלם מכך, ששוב, בלי שהרגשתי, צצה ועלתה מבין השורות האוטוביוגרפיה הישנה שלי. אינני יכולה להתעלם מכך ששוב נתפסתי בה כמו דג בחכה, מפרפרת.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד שליט  On דצמבר 21, 2007 at 11:53 am

    ובהצלחה

  • חני  On דצמבר 21, 2007 at 5:27 pm

    תודה רבה.ברוך הנמצא.

  • רותי שניר  On דצמבר 22, 2007 at 12:05 am

    חני כל הכבוד לך אני ממש מתרגשת בשבילך איזה יופי שאת הולכת עם מה שמרגיש לך ויש לך את הכשרון חזקי ואימצי
    רותי שניר

  • דורון הרי  On דצמבר 22, 2007 at 12:09 am

    חני כל הכבוד תמיד קינאתי ביצירתיות שלך. בהצלחה

  • הילה  On דצמבר 22, 2007 at 10:24 am

    לחני היקרה
    אני שמחה ונרגשת לראות שוב שאת פורצת ביצירתיותך הבלתי נלאית ומוציאה ממך החוצה את החוכמה, הרגישות, הנאיביות, הפשטות והאהבה שיש בך. יש בך כל-כך הרבה דברים מיוחדים ומאירים ואני שמחה שיש לך את האומץ לשתף את האחרים. אוהבת אותך ומחבקת, שלך הילה

  • אורי  On דצמבר 22, 2007 at 12:39 pm

    אתמול צפיתי בסרט על בוב דילן שיציג עוד מעט בקולנועים, הוא עוסק בעיקר בחוסר היכולת ליצור ביוגרפיה קוהרנטית. לאור הרשימה הזו אני חושב שהוא יעניין אותך.
    תהני ובהצלחה

  • חני  On דצמבר 22, 2007 at 12:51 pm

    לרותי,
    המון תודה על ההשתתפות בהתרגשות ועל החיזוקים.

    לדורון,
    תודה, ואני מאחלת גם לך לצאת לאור
    בדרך שתתאים לך. מחכה ומצפה לשמוע ולקרוא את סיפוריך.

    להילה,
    ואני שמחה ונרגשת לקרוא שוב את דברייך היפים. העלית דמעות בעיניי.

  • חני  On דצמבר 22, 2007 at 12:57 pm

    רותי, המון תודה על ההשתתפות והחיזוקים

    דורון, אני מחכה לשמוע ולקרוא את הסיפורים שלך ולראות את הצילומים

    הילה,העלית דמעות של התרגשות בעיניי

  • גלעד סרי לוי  On דצמבר 23, 2007 at 12:09 am

    ובהצלחה

  • מיכל  On דצמבר 23, 2007 at 9:28 am

    ברוכה הבאה,
    שיהיה בכיף ובהנאה.
    הפוסט הזה מצא חן בעיני במיוחד.

  • חיים רוטנר  On דצמבר 23, 2007 at 9:55 am

    איחולי הצלחה על היוזמה.
    ברכות על האומץ.
    מחזיק לך אצבעות . . .ומדוע?
    לטעמי, זה מסע מעניין ולא פשוט ואל תשכחי להשאר מחוברת למציאות כי…
    . . . זה מסע מ ס ו כ ן !!!

    כל הכבוד…חיים

  • חני  On דצמבר 23, 2007 at 4:05 pm

    לאורי גלעד ומיכל,

    משמח אותי להצטרף לשכונה שאתם השכנים בה, ולמיכל תודה מיוחדת על כל העזרה.

    לחיים,

    אל דאגה,זאת לא הפעם הראשונה שאני כותבת, ובשבילי הדמיון אינו סכנה אלא מקור להנאה.

  • עציונה הלמן  On דצמבר 24, 2007 at 12:02 am

    חני חברה יקרה שלי
    שמחתי למצוא את קולך המיוחד
    גם באתר זה כמו בשאר הפרויקטים
    יסורי האמן המקננים בך מבשילים אט אט
    ופורצים למקומות חדשים והזדמנויות עד אין סוף
    כל הכבוד
    אל תרפי

  • עציונה הלמן  On דצמבר 24, 2007 at 12:02 am

    חני חברה יקרה שלי
    שמחתי למצוא את קולך המיוחד
    גם באתר זה כמו בשאר הפרויקטים
    יסורי האמן המקננים בך מבשילים אט אט
    ופורצים למקומות חדשים והזדמנויות עד אין סוף
    כל הכבוד
    אל תרפי

  • רונית  On דצמבר 24, 2007 at 12:52 am

    חני, יפתי
    את מעיין של כישרון נובע, חכם, מבעבע,
    משוררת גם בפרוזה,
    מלאה כרימון

    בהצלחה במגרש המשחקים הממוחשב שלך,
    וו-הוו איזה כיף הולך להיות לך פה..

    והמגבת מטבח – שיר גאוני.

  • חני  On דצמבר 24, 2007 at 10:03 am

    איזה כף לפתוח את המחשב על הבוקר ולקבל שתי תגובות מחממות לב שכאלה.

    עציונה,
    עם חברות כמוך האפשרויות באמת אינסופיות. אשריי שזכיתי להכיר אותך, לעבוד איתך, ולהתחבר.

    רונית,
    מי כמוני יודעת שאצלך המחמאות באות מכל הלב, ושאת מבינה גדולה ב"מגרשי משחקים ממוחשבים". שימחת אותי מאוד, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהמליץ על האתר הנפלא שלך.
    ותודה מיוחדת בשם המגבת על ההתייחסות.

  • טלי  On דצמבר 25, 2007 at 10:18 pm

    אמנם באחור קל בשל קלקולי מחשב, אבל כחדשה אל חדשה אני מאחלת לך הרבה הצלחה ובעיקר כייף, נחמד פה!

  • חני  On דצמבר 26, 2007 at 12:06 pm

    אכן כף.מאחלת גם לך הרבה הצלחה והנאה.

  • IDO  On אוגוסט 10, 2008 at 4:47 pm

    רעיון נפלא
    לסדר ביוגרפיה חדשה. לערוך. למחוק. ליישר
    מעניין עד כמה החדשה תהיה דומה לישנה
    כי כל מה שאנחנו יוצרים – זה אנחנו. ואנחנו – זו הביוגרפיה שלנו

  • חני  On אוקטובר 27, 2009 at 4:44 pm

    אני אוהבת מאוד את הפרשנות שלך 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: