מה צריכה משוררת

משוררת צריכה לדעת
לא לכתוב,
להתאפק.

לימים כתבתי את השיר על אחד מארבעת צדדיה של מנורת שולחן(בתמונה רואים שיר אחר)

להניח למסתורין
לטוות בה גולם,
לא לדחוק את הקץ.

לטבול באמבט
עד הרגע שבו
נדחקות מתוכה המילים
המריצות אותה כך,
כמות שהיא,
ערומה ברחוב.

עד הרגע שבו
מגיחות צעקות
ה"מצאתי מצאתי"
ועולות ומסתלסלות
ונתלות בחופת הערב
שרשראות שרשראות.

עד הרגע שבו
מבשילים כאביה
לאתרוגים נדירים.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: