ארכיון קטגוריה: סיפורים מהחיים

הכרמל, נוף מולדתי

נוף מולדתי הוא הכרמל. נולדתי בחיפה על מורדותיו הצפוניים על שפת ואדי. עכשיו אני מתגוררת בזכרון יעקב על מורדותיו הדרומיים גם על שפת ואדי. כשהיגעתי בפעם הראשונה לבית שבו אני מתגוררת הוא היה רק שלד. אפילו לא נכנסתי אליו. עמדתי על שפת הואדי וידעתי: היגעתי הבייתה, כי שוב עמדתי על מורדות הכרמל על שפת ואדי. [...]

חולצה כחולה והיא (עדיין) עולה

  היום ביקרתי בנווה שאנן – שכונת ילדותי ונעוריי. נסעתי עם בתי הבכורה, סטודנטית למתמטיקה ומדעי המחשב בטכניון, כדי לראות את הדירה שבה היא מעוניינת לשכור חדר לקראת שנת הלימודים השנייה. מהדירה המשכנו למסעדה שעומדת קרוב למבנה  התנועה, שבה הייתי חברה בנעוריי – תנועת המחנות העולים. לא היתה זאת הפעם הראשונה שבה עברתי בשנים האחרונות על [...]

כתיבה, מחיקה והוצאה לאור

לאחרונה מחקתי שני שירים אחרי שהעליתי אותם לבלוג. לא הייתי שלמה איתם. הם לא היו די טובים בעיניי. הוצאתי אותם לאור קודם זמנם, ורק אחרי שיצאו חשתי בחסרונותיהם. ודאי אמשיך לעבוד עליהם, ואולי אעלה אותם שוב במועד מאוחר יותר, אבל שני המקרים האלה הבהירו לי את נחיצותו של העורך בתהליך הכתיבה, ואת נחיצותו של זוג עיניים נוסף, [...]

שירים מתנועת הנוער – היזכרות (ותוספת)

  הבן הצעיר שלי יצא אתמול למחנה הדרכה מטעם התנועה שלו – תנועת הנוער העובד והלומד. הוא אמר שצריך להיות בקן בתשע וחצי בבוקר, אבל בתשע וחצי בבוקר רק שנינו היינו בקן, אז הוא ביקש שנעשה קצת סיבובים עם האוטו עד שיבואו עוד אנשים, ובדרך שרתי לו כלמיני שירים מצחיקים שנהגנו לשיר בתנועה שאני הייתי [...]

התייחסות ראשונה וסגירת מעגל

  כשאדם מוציא לאור ספר ראשון הוא מצפה להתייחסות. בכל אופן האדם שאני הייתי, כשהוצאתי לאור את ספר השירים שלי "שירי מעבר" בשנת 1999. ואמנם נערכה לכבוד ספרי "חגיגת ספר" ביישוב שלי מטעם הספרייה המקומית, וכן קיבלתי מכתבים נרגשים וחמים מאנשים שקראו את הספר, ביניהם אנשים מעולם הספרות, אבל בעיתונות הכתובה לא נכתב עליו דבר. בהוצאה הזהירו אותי מראש שכך יהייה. [...]

אמא של חייל

  בשלוש השנים האחרונות הייתי בסוג של מירוץ. גם התחלתי ללמוד מקצוע חדש, וגם היצגתי בתערוכות מתוכן שתי תערוכות יחיד שכללו גם מופעים, וגם התחלתי לכתוב באתר "רשימות", וכל זאת במקביל לעבודתי בחצי משרת הוראה ולעבודתי בבית. אולי לא במקרה במהלך השנים האלה גם בני עבר מסלול לא קל כחייל ב"גולני". עכשיו, כשסוף השירות שלו מתקרב, והוא [...]

סוף מסלול

בשנתיים האחרונות למדתי בקורס למטפלים באמצעות קול ותנועה. מטלת סיום הלימודים היתה הצגת מופע של שעה. היינו שבעה משתתפים, וכל משתתף יכול היה לבחור מקום על פי רצונו. אני בחרתי להציג את המופע שלי בעין צור – מעיין הנובע במורדות המזרחיים של רמת הנדיב הסמוך למקום מגוריי . היכרתי את המקום משיטוטיי באיזור. בדרך כלל אני מגיעה [...]

הזאב שהתחפש למורה למשחק

  ראשית ברצוני להתנצל בפני הזאבים שמעולם לא עוללו לי רע או למישהי או למישהו שאני מכירה, וגם לא קראתי או שמעתי על מעלליהם הרעים בכלי התקשורת. הזאב ברשימה הזאת הוא מטאפורה, וגם גלגול – גלגול של הזאב שהתחפש לסבתא מהסיפור "כיפה אדומה" . לכאורה הדבר לא הגיוני: הרי אפשר היה לראות בציורים שמדובר בזאב, [...]

חשיפה ראשונה

  באחד הפוסטים הקודמים הבטחתי שאספר איך גיליתי את אתר "רשימות". ובכן הסיפור התחיל במלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה רק בני הצעיר ואני נשארנו בבית – אישי ושני ילדיי הגדולים היו בצבא. כיוון שכל הזמן היה חשש מאזעקות לא הרבינו לצאת, וביקשתי מבני שילמד אותי לגלוש באינטרנט, והוא הסכים. ל"שיעור הראשון" הכנתי קלסר עם דפים ורשמתי כל [...]

סדנת תיאטרון עם דודי מעיין (וגם עם פו הדב)

  קודם כל אספר איך נודע לי על הסדנה. היה יום שישי, הלכתי עם הבת שלי לקנות בגדים בחנות של בגדים הודיים, ופתאום נכנסה לחנות שירי ג'ורנו הבמאית והמנהלת האמנותית של "תיאטרון הידית" על שפעת תלתליה הג'ינג'ים, וסיפרה לי על הסדנה המתקרבת עם דודי מעיין – ממציא ומייסד השיטה התיאטרונית שלפיה עובד התיאטרון שלה, שאליו [...]

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.