ארכיון מחבר:

מקף – כתב עת חדש לספרות

התחלתי לכתוב בלוג ב"רשימות" לפני כארבע וחצי שנים, ואלמלא עשיתי זאת ספק גדול אם הייתי מעלה היום את הפוסט הזה, שבו אני מספרת על כתב עת ספרותי חדש העומד לראות אור, שאני עורכת יחד עם יואב איתמר.

הגיע הזמן לבקש סליחה מניצולי השואה

רשימה בעקבות שלושה סרטים

תודה לאלי ישי

שיר חדש מאת גינטר גראס

ימי המלחמה הקטנה – ריאליטי

בלי שהרגשנו פרצה מלחמה קטנה. התחילה מעניין קטן, שגרתי כמעט – חיסול. של מישהו חשוב כמובן, כי מישהו לא חשוב לא היו טורחים לחסל מלכתחילה. זה, בכל אופן, מה שהסבירו מקבלי ההחלטות בעודם מדברים על אפשרות של מלחמה הרבה הרבה יותר גדולה והרבה הרבה יותר מפחידה. ככה, בצל איומי המלחמה היותר גדולה ומפחידה פרצה הקטנה. כלומר [...]

מאידה פינק לויסלבה שימבורסקה

1  אידה פינק נפטרה ערב לפני ערב ראש השנה. משנודע לי שנפטרה חזרתי  לספר היחיד משלה שהזמן הותיר בספרייה שלי – "רישומים לקורות חיים"*  ומיד נשביתי שוב ביפי כתיבתה. בקריאה המחודשת שמתי לב לכך שפינק מציינת את שמות המקומות שבהם מתרחשים סיפוריה באות הראשונה של שמם בלבד, אם מפני שכבר אינה מוצאת טעם בהזכרת השם כולו [...]

צריך שנשב

צריך שנשב ונבכה

"הדרת נשים" אצל דבורה בארון

בימים אלה שבהם "הדרת נשים" חרדיות בכותרות, נזכרתי בסופרת שכבר מזמן רציתי לכתוב עליה – דבורה בארון, שתיארה בסיפוריה את עולמן של נשים בחברה חרדית. כיוון שהיתה אמנית מצויינת יצירתה חורגת  מה"חרדי" אל האנושי – אוניברסאלי, אך יחד עם זאת סיפוריה גם מעוגנים בעולם עליו היא מספרת ושממנו הם נובעים.   כך גם סיפורה "היום הראשון" [...]

אינך אחותי, אינך אבי

אינך אחותי   אינך אחותי ולו מפני שאת מכנה אותי בלשון אתן אינך אחותי ולו מפני שאת יורה בי את הבליסטראות שלך מאחורי חומת מגן אינך אחותי כי לא דרכת על רשת הברזל המפרידה ביני לבינך אינך אחותי כי לא דפקת על דלתי כי לא באת לבקר אותי כי לא ישבת אתי כי לא הקשבת [...]

איך מרגישים משוררים במאבק?

ראשון    איך מרגישים משוררים במאבק? דימויים הופכים לסכינים מטאפורות לכידונים הלב דופק האדרנלין עולה אבל למחרת משתרר בחזה שדה קרב גופה של אדם   מוטלת אי שם, מראשו צומחת כלנית, בוכה.    שני  אני מסתכלת על הצילום של האיש הזה הקרוי נתניהו על הגבות המכווצות כמו במסכה שפעם ראיתי של תיאטרון סיני. הוא נראה לי עייף [...]

המשוררת ואני

המשוררת אומרת שכדאי מאוד שניסע לפגישה של איגוד המשוררים בתל אביב מבקשים כסף מהממשלה היא מסבירה לי כדי שיהיו עוד קרנות רוצים אפילו לחוקק חוק שירה "אבל…" אני מהססת "בלי אבל, נוסעים וזהו" היא פוסקת ואנחנו נוסעות. בדרך היא נראית מרוצה אבל בי מתרוצצים ספקות אלה הרי אותם אנשים, אני חושבת, שגם קודם אחזו בתקציבים, [...]

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.